מאגר סיפורי מורשת

אני עופר גורדו. נולדתי בשנת 1949 בקריית עמל, בן שלישי והצעיר במשפחה. קריית עמל ממוקמת על שרשרת גבעות בגבול עמק יזרעאל ועמק זבולון, וסביב בתי השכונה היו יערות אורנים. הילדות עברה בתוך היערות ובוואדיות, אשר הכילו את כל עולמינו והרגשנו כאילו אנחנו בג'ונגלים האפריקאים. המשחקים היו לטפס על צמרות העצים, לשחק מחבואים ותופסת ביער, הכרתי כל שביל וכל סלע ובמיוחד את המערות שהיו פזורות ביער, אליהן היינו נכנסים. כל אחד מהחברים היה מביא אוכל מהבית שלו והיינו יושבים שם שעות.

קריית עמל ישבה על גבעות היישוב הערבי שייח' אבריק (חארת'יה). בשבתות היינו הולכים לשם ומגיעים לחווה של אלכסנדר זייד ופוגשים את המשפחה שלו. אשתו ציפורה סיפרה לנו פעם סיפורים על תקופת "השומר" שאהבנו כל כך לשמוע. היו שבתות שהיינו יורדים לכיוון נחל הקישון. הקישון היה אז נחל זורם ונקי כמובן, השתוללנו במים ולאחר מכן היינו מטפסים על הר הכרמל לכפר הדרוזי עוספיה.

עופר כילד בקריית עמל

מחלק הקרח, מחלק הנפט ומחלק החלב

בתקופת ילדותי היה מגיע מידי בוקר מחלק קרח עם סוס ועגלה והיה מצלצל בפעמון יד. תפקידי היה להכניס את הקרח למקרר. היה גם עגלון שמחלק נפט וגם הוא היה מגיע ומצלצל בפעמון יד. עם הישמע הצלצול, הייתי לוקח את הנפט בתוך ג'ריקן לתוך הבית. העגלון השלישי היה מגיע עם כדי חלב ומחלק חלב למשפחות. הייתי מזהה ומבדיל בין שלושתם, לפי צלצול פעמון היד.

ילדותי הייתה ילדות פשוטה, ארץ ישראלית של אותה התקופה. ביתנו היה בית חלוצי טיפוסי. הוריי עלו לארץ בשנות ה-20 וה-30 והיקנו לי ערכים של אהבת הארץ. מאוד אהבתי את ילדותי היא הייתה מאוד יפה וציורית, בזכות המקום היפה והאנשים הפשוטים שחיו באותה תקופה, עם הרבה נתינה ושכנות טובה. כל אלה הביאו את ילדותי להיות כל כך מאושרת.

רחוב ילדותי

הזוית האישית

סבא עופר: "ילדותי הייתה ילדות פשוטה, ארץ ישראלית של אותה התקופה. ביתנו היה בית חלוצי טיפוסי".