מאגר סיפורי מורשת

סבתא רותי  נולדה בחדרה.

סבתא נולדה בשנת 1949

שמם של הוריה סבתא היו ג'וליה וציון והם עלו לארץ לאחר השואה בלוב.

לסבתא יש ארבעה אחים.

בבית של סבתא דיברו בעברית.

בכל יום שישי בצהריים אמא של סבתא הכינה קוסקוס, מפרום וחריימה וכשהם היו  חוזרים מבית ספר הם היו מריחים את הריח מהמדרגות ורצים מהר לאכול.

בשבת אבא של סבתא היה הולך לבית הכנסת עם הבנים וכשחזרו מבית הכנסת הייתה ארוחה חגיגית-משפחתית בביתם .

כילדה, סבתא אהבה לתפור ולרכב על אופניים.

סבתא למדה בבית ספר "בר אילן" בהרצליה והייתה תלמידה טובה, ממושמעת מאוד.היא אהבה ללכת לבית הספר.

סבתא מספרת :"אני זוכרת את ילדותי כילדות מלאה בשמחת חיים".

הייתה לנו בבניין חצר גדולה עם דשא שבה היינו מבלים כל אחר הצהרים במשחקי כדור, משחקי חברה, חבל, גומי,5 אבנים,7 מקלות ועוד.

נולדתי כשמדינת ישראל הייתה רק בת שנה, ובעצם גדלתי עם המדינה.התקופה בה גדלתי הייתה שונה לגמרי, תנאי החיים הקשים גרמו לנו להיות יצירתיים יותר. גרנו במעברה בהרצליה בצריף רעוע, לא היינו מחוברים לחשמל, בבית לא היו מים זורמים, לא היו לנו כבישים ומדרכות. היה גם מחסור במזון. בבית מקרר שקירר בעזרת גושי קרח, את גושי הקרח רכשנו מעגלון שעגלתו הייתה עמוסה בגושי קרח. אני זוכרת שמוכר הקרח היה חוצב באמצעות סכין גדולה וחדה, ומכין את הגוש בגודל שהתבקש על ידי הקונה, היו נופלות חתיכות של קרח לאדמה, אני והאחים שלי היינו אוספים מהרצפה, מנקים על הבגד, ואוכלים בהנאה גדולה.

בשל קשיים כלכליים, בן גוריון, שהיה ראש הממשלה באותה תקופה, הכריז על "משטר צנע". המשמעות של משטר זה, שכל משפחה הייתה מקבלת תלושים לקניית מוצרים כגון: חלב, ביצים, לחם , גבינות ועוד, לדוגמא: הגבילו את כמות הביצים.  כל אדם היה יכול לרכוש עד 8 ביצים לחודש. מי שנתפס עם יותר נעצר. למרות המחסור במזון, אף פעם לא היינו רעבים. אמא שלי הייתה מאוד יצירתית ועם המעט שהיה היא הכינה לנו אוכל חם ומשביע. הוריי עבדו  שעות רבות בכדי לפרנס את המשפחה. לכן, אנחנו הילדים היינו דואגים אחד לשני . ולמרות כל הקשיים החיים שלנו היו שמחים מאוד. אני למדתי שמחסור מוביל ליצירתיות.

פעם בשבוע היה יום הכביסה. בעזרת דוד מתכת, שדומה לסיר ענק, אמא שלי הרתיחה את כל הסדינים, המפות הלבנות, המגבות והלבנים עד שהפכו צחורים כשלג. את הבגדים כיבסה בעזרת מתקן שניראה כלוח מלבני עם חריצי רוחב מאלומיניום. הכרנו את כולם, שחקנו בחוץ ובחצרות ללא פחד והלכנו אחד לשני בלי טלפונים ובלי תיאומים של ההורים. אני זוכרת שעות רבות של משחקים ליד הפחונים, המצאנו משחקים חדשים והשתמשנו בכל דבר שהיה בסביבה כדי ליצור משחקים.

כשהייתי בת 6, עברנו לדירת שיכון בשכונת נווה-ישראל בהרצליה. הדירה הייתה קטנה מאוד. היא מנתה שני חדרים בלבד, אך התחושה שלנו הייתה  שעברנו לגור ב"ארמון"! הכל היה חדש והייתה לנו  מרפסת שהשקיפה על קיבוץ גליל ים. אני וחמשת אחי קיבלנו את החדר הגדול והוריי ישנו בסלון.

הסתפקנו במה שיש. והדבר החשוב ביותר היה אחדות והגיבוש בין האחים. בתקופתי היינו הולכים לבית הספר במרחק של למעלה משעה הליכה . בחום, בקור , בגשם תמיד הלכנו ברגל. אמא שלי הייתה הדמות הדומיננטית בבית אבא עבד שעות רבות ולכן את עיקר החינוך והערכים ספגנו ממנה. היא תמיד לימדה אותנו שהדבר החשוב ביותר הוא להיות מגובשים , לעזור אחד לשני ולהיות מאושרים בחלקנו. אבא היה איש טוב וחרוץ אך כשהייתי בגיל 9 בערך אבא שלי נהרג בתאונת עבודה. ואמא שלי גידלה אותנו לבדה במסירות רבה.

חגים

משפחתנו הייתה משפחה מסורתית וחגגנו את כל החגים כהלכתם. סבא שלי היה חזן בבית הכנסת, וכשסבי נפטר בית הכנסת נקרא על שמו – "שלום דבש". תקופת החגים זו הייתה התקופה היחידה שבה הוריי היו בחופש. בשאר השנה עבדו ימים שלמים ולכן ההתרגשות הייתה גדולה לפני בוא החגים.

סבתא פגשה את סבא במועדון ריקודים.

הם התחתנו באולמי שלתיאל ליד התחנה המרכזית בתל אביב.

פעם היה נהוג לקבל  מתנות לחתונה במקום כסף, קיבלו פעם פמוטים, מפות, מצעים וכו…

סבתא טיילה במדינות שונות בעולם כמו : ארה"ב, קנדה, איטליה, רומניה, צ'כיה, צרפת, ספרד, יוון, גאורגיה, תאילנד,קפריסין, ועוד…

סבתא מתגוררת קרוב אלינו. היא מרבה לעזור לנו :לשמור עלינו, לשחק איתנו, לגבש אותנו, לוקחת אותנו למקומות, מנסה שהכול יהיה בסדר במשפחה, ומגיעה אלינו כמעט כל יום.

הזוית האישית

אורי מספר על עצמו:  נולדתי בחולון בבית החולים וולפסון . בברית המילה שלי התלבטו בין שני שמות : יאיר ואורי ולבסוף הבחירה הייתה של סבתא רוחמה ז"ל והיא בחרה אורי בגלל הסיבה "יאיר זה כבד מדי".

יש לי אח גדול שקוראים לו נועם. פעם בכמה שבועות אנחנו יוצאים לטיולים משפחתיים ואנחנו מאוד נהנים. התחביב שלי הוא לשחק במחשב, לשחק כדורגל ובכדורסל. אני תלמיד מצטיין, בעיקר באנגלית ובספורט.

אני מטייל הרבה בעולם, הייתי בהרבה מדינות שונות בעולם, הייתי ביוון, הייתי בבלגיה,הולנד,איטליה, צרפת, גרמניה , שוויץ , אנגליה, ספרד ופורטוגל.

אני מאוד נהנה שסבתא מגיעה אלינו הרבה, ואני מרגיש מאוד קשור אליה.