מאגר סיפורי מורשת

שמי דבורה ונולדתי בארץ ישראל בשנת 1951 בבית החולים "בלינסון" שבפתח תקווה.

אני הצעירה מבין אחיי וסיפורי ילדותי הם רבים!

כשהייתי קטנה לא היה חלב מפוסטר בבקבוקים, קרטונים או בשקיות כמו שיש היום, לכן החלב היה מתקלקל מהר מאוד, היה איש קראו לו אברהם והוא היה חלבן (מוכר חלב) הייתה לו עגלה מחוברת לאופניים ועל העגלה היו לו כדי חלב גדולים כל בוקר הוא היה עובר בשכונה ומחלק חלב בכל בית לפי בקשות המשפחה.

כמו מוכר החלב היה גם איש שמכר נפט בחורף לתנורי חימום ומי שהיה צריך נפט היה קורא לו אליו…

היה גם איש שמוכר דגי "ביצ'קי" טריים מהים פעם בשבוע, באחד מהשבועות שאימי קראה לו אליה וקנתה ממנו מספר דגים ישבתי לידה ואני זוכרת שהיא ניקתה כל דג בתורו ושהיא הגיעה לדג  האחרון ופתחה אותו ביצבץ עוד דג מבפנים היא שמחה הרי קיבלנו עוד דג בחינם אז היא פתחה גם אותו וגילתה עוד דג בפנים זה היה נראה כמו בבושקה-דג בתוך דג בתוך דג-ממש שלושה במחיר אחד!

כשאני הייתי ילדה לא היו טלפונים פלפונים ומחשבים ובקושי היו משחקים… כל יום אחר הצהוריים כל ילדי השכונה היו יוצאים לרחוב ומשחקים כדורגל, מחניים, שוטרים וגנבים, שלוש מקלות ועוד…

כשאני הייתי ילדה

רק כשהייתי בת 16-17 קיבלנו את הטלפון לבייתנו את הטלפון הריאשון, ואת המחשב הריאשון קניתי כאשר היו לי כבר 3 ילדים והיה לו נפח של 12 מגה! (כיום תמונה אחת במצלמה יכולה להיות בנפח של יותר מזה!)  המחשב הזה עלה לי אז 5,000 דולר  כ-20,000 שקל!

הזוית האישית

דבורה נקש: אני משתתפת השנה בתכנית הקשר הרב דורי יחד עם נכדי נוי, לו אני מספרת את סיפורי.

סבתא דבורה תרמה סיפורים נוספים למאגר, לקריאתם לחצו על הקישורים:

ההתגייסות של סבתא דבורה לצה"ל

ילדות בישראל כמדינה חדשה