מאגר סיפורי מורשת

נולדתי באוקטובר 1941 בזמן מלחמת העולם השנייה בכפר רוסי קטן. משפחתי פונתה מהכפר בשל קשיים רבים והפלישה הנאצית .

 

אבי לאחר שעזר למשפחה להתפנות התגייס לצבא אדום והלך לחזית ומשם הוא לא חזר כמו מיליונים אחרים. אימי הייתה פרופסור לספרות גרמנית באוניברסיטה במינסק. משם משפחתי פונתה. בתקופה זו אמי הייתה בהריון איתי ואני לא זכיתי לראות את אבי מעולם. התגוררנו בבית כפרי  זכורים לי הפצצות ממטוסים גרמנים . בשנת 1944 שוחררה מינסק מהגרמנים ואמי חזרה ללמד באוניברסיטה. מינסק כעת עיר בירה של מדינה נפרדת בבלרוס . גרנו בתנאים מאוד קשים, כמה משפחות בחדר וכעבור שנה קיבלנו חדר משלנו בו התגוררו 4 אנשים  אימא , דודה , אחותי ואני.  

 

עד גיל בית ספר לא זכורים לי שום משחקי ילדות רק מטוס גרמני שבור  במרכז העיר וגרמנים שבויים שבנו את העיר מינסק בחזרה. בגיל 7 התחלתי בית ספר יסודי והייתי היהודי היחיד בכיתה . השנה 1948 באותה שנה הוקמה גם מדינת ישראל.  האזור שגרנו בו, היה אזור נידח עם הרבה אנטישמיות וזכור לי שהרביצו לי וצעקו עלי "יהודון לך לפלסטלינה" בין הדברים הטובים זכורים לי חופשות הקיץ  אותן בילינו בבית קיץ בכפר.

 

במשפחה דיברו רוסית אך אימא ודודה לפעמים  דיברו אידיש כי לא רצו שאבין אותם. אך למעשה כך למדתי את השפה. התקופה הייתה קשה לא היו בבית הספר משחקים, לא חדר אוכל ולא טיולים . אחרי בית ספר יסודי המשכתי את לימודי בתיכון. וכן כבר אז התמזל מזלי ובית הספר היה בין הטובים בעיר. רחשתי חברים והייתי תלמיד טוב. בבית הספר היה דגש  על מקצוע ספרות וזה פרט למקצועות ראליים שלימדו ברמה גבוה. באותו זמן נחשפתי והוקסמתי ממשחק שח. שיחקתי והשגתי תוצאות טובות מאוד בתחרויות. אבל באותה תקופה רציתי להמשיך בלימודים באוניברסיטה ובשל האנטישמיות ידעתי שאני צריך להיות מצוין ושטוב מאוד לא מספיק. ואז הזנחתי את משחק השח התחרותי והתמסרתי ללימודים.

 

התקבלתי לאוניברסיטה הייתי סטודנט טוב הייתי מקובל חברתית . בתקופה זו זכורים לי הרבה טיולים ובילוים. בתום סיום לימודי בפקולטה לרפואה באוניברסיטה נשלחתי לעבוד כרופא בכפר בלרוסי. בשנת 1974 עליתי לארץ אחרי מלחמת יום הכיפורים. הרבה חשבו שלא נרצה לעלות בשל המלחמה שהייתה אך לא כך היה. שמחנו לעלות והגענו בעליה ציונית. כשהגעתי לארץ, גרנו בנצרת וכרופא משפחה עבדתי במגדל העמק ובית שאן. בשנת 1977 עברתי להתמחות בפסיכיאטריה ועבדתי כפסיכיאטר עד שנת 2008  ואז  למעשה פרשתי בגיל 67 לגמלאות.

 

בשנת 1978 נישאתי ליפה שהייתה מורה שנים בנהלל. עברתי לגור עם אשתי בעפולה, נולדו לנו 5 ילדים מקסימים. בשנת 1988 עברנו לגור בגבעת אלה והיינו ממקימי היישוב החדש.

 

 

תשע"ו