מאגר סיפורי מורשת

הסיפור של קלריס מתחיל כך… 

סבתי נולדה בעיראק בבגדד בשנת 1937.

סבתי גרה בתוויין. היה להם בית גדול עם שתי קומות וגג, שבו ישנו כל חודשי הקיץ. כשישנו על הגג היו להם יתושים רבים, והם נאלצו לשים קילה. בחודשי הקיץ סבתי ומשפחתה טיילו על שפת הנהר. היה חם מאוד, אולם הרוח בנהר הנעימה את הליכתם. בשבתות אביה של סבתי היה מזמין דג מתובל על האש, שהיה מאוד טעים. כל הקרובים של סבתי היו גרים באותו אזור, כך שהיה אפשר לבקרם ברגל. החיים של סבתי ומשפחתה היו טובים מאוד, וכמעט בכל בית הייתה עוזרת שהתגוררה עמם.

העלייה לישראל

סבתי ומשפחתה עלו ארצה בגלל פרעות הפרהוד. כל קרובי משפחתה נרשמו לעלות ארצה. סבתי הציקה לאביה בשאלות כגון "מתי נעלה ארצה?  הרי כל קרובי משפחתנו נרשמו לעלות ארצה. בחודש אפריל 1951 סבתי ומשפחתה עלו ארצה. מאחר והיו להם קרובי משפחה אביה ביקש שיקנו להם בית. כשהגיעה סבתי ארצה, היא נסעה משדה התעופה ישירות לירושלים.

ההתאקלמות של סבתי ומשפחתה בארץ ישראל לא הייתה קלה, משום שלא היה אוכל, והם נאלצו לעמוד בתור כדי לקבל מצרכי מזון. זכור לה שדודה קנה בקבוק אמה (נוזל להדחת כלים), שצבעו היה זהה לצבעו של בקבוק שמן הזית. אמה של סבתי חשבה שזהו בקבוק שמן זית והיא טגנה ממנו חביתה, ואז החלו להופיע במחבת בועות. תחילה לא הבינו מה הנוזל הזה ולבסוף התברר שזהו נוזל להדחת כלים.

כשסבתי ומשפחתה הגיעו ארצה, סבתי נכנסה לבית הספר "אליאנס" ששכן בירושלים. סבתי למדה שם עד סוף שנת הלימודים, ולאחר מכן עברה לבית הספר "סאן ג'וזף", שם בעיקר למדה שפות. היא נשארה שם ארבע שנים. לאחר מכן היא עברה לגור בתל אביב ושם למדה בתיכון "לאסל".

סבתי לא התגייסה לצבא משום שהוריה היו מסורתיים. סבתי עבדה ארבע שנים ב"גלובוס החברה להשקעות", אולם משרד מס הכנסה עקלו את חשבנותיו והוא נאלץ להיסגר. התחושה הייתה לא נעימה, מכיוון שסבתי נותרה ללא עבודה. לאחר מכן היא מצאה עבודה ב"אקום" (אגודה לקומפוזיטורים מחברים ומולים). סבתי עבדה שם כ-35 שנה.

הזוית האישית

עופרי סומך ואילי סומך: סבתא יקרה, היה לנו כיף לעבוד אתך על סיפור חייך. למדנו על הקשיים שבדרך וכיצד התמודדת עמם בגבורה.