מאגר סיפורי מורשת

סבתא שושנה נולדה בבעיר קרקוב שבפולין בשנת 1939 לבית משפחת גרינברגר. בשנת 1948 עלתה עם אביה לישראל.

סבתא מספרת על השרדותם בתקופת מלחמת העולם השנייה:

"בתחילת מלחמת העולם אמי ואחי נהרגו בידי הגרמנים. אבי ואני ברחנו ליערות. אבי היה צריך לחפש פתרון להתחבא עם ילדה בת שלוש שהיה ברור שגם הוא וגם אני יהודים וזה אומר פסק דין מוות אם נתפסים. הפתרון היה, אבי התחפש לכומר ואותי הוא שם במנזר וסיפר שהוא מצא ילדה והביא אותה למנזר, כמובן שזה היה פתרון בטוח כי אני הייתי צריכה להיות נוצריה ולא יהודיה והן לא חשדו וקיבלו אותי למנזר כשאבי אמר ששמי זה פוטוצ'ק ולא גרינברגר.

ארבע שנים הייתי במנזר מבלי לפגוש את אבי. הוא הרי סיפר שמצא אותי, אז הוא לא היה יכול לבוא לבקר ושאני אקרא לו פתאום "אבא" היה לו חבר פולני שהיה בא לבקר אותי והיה מדווח לו על שלומי. התפללתי שם לישו כמו כולם. בתום המלחמה ואחרי כמה שנים אבי בא לקחת אותי מהמנזר.

העלייה לארץ

עלינו לארץ, אבי התחתן שוב ונולדו לו שני ילדים. גרנו בגבעתיים ואחרי שמונה שנים כשהייתי בת שש עשרה חזרנו לגרמניה. שם הייתי כחצי שנה וכל מה שרציתי זה לחזור לארץ. היה לי מאוד קשה לשכנע את אבי לשלוח אותי לארץ לבדי.

הייתי מאוד עקשנית והוא בסוף נכנע ושלח אותי לארץ לפנימיה בהדסים. בפנימיה בהדסים עברו עליי ארבע שנים נפלאות וגם סיימתי שם את לימודי בסמינר. אחרי הצבא התחתנתי נולדו לי שלושה ילדים.

סבתא שושי בצעירותה

הזוית האישית

מאיה שולמן: מביאה את סיפורה המדהים  על ילדותה של סבתא שושי במנזר.