מאגר סיפורי מורשת

סבתא שמחה אושרוביץ ותמר רם השתתפו השנה בתכנית הקשר הרב דורי, סבתא שמחה סיפרה לתמר את סיפורה "ילדותי היפה"

קוראים לי שמחה על שם סבתי אם אבי. מקובל היה אצלנו לקרוא על שם הסבא או הסבתא בעודם בחיים ולכן נקראתי על שמה כמו גם אחי שנקרא על שם סבי.

נולדתי לפני כ-67 שנים בישראל בבית חולים ברחובות. הורי גרו ביישוב הנקרה קובבה בסמוך לרחובות לאחר זמן לא רב עברנו להתגורר ביפו ברחוב דברי חיים הרחוב היה ללא מוצא לא היה כביש סלול ואנחנו הילדים חיינו כמו בכפר והינו משחקים הרבה ברחוב במשחקים כמו; תופסת מחבואים מחניים קלאס ועוד…

ביתנו היה בנוי משני חדרים בחדר אחד אנו התגוררנו ובחדר השני משפחה אחרת כשהשירותים והאמבטיה חלקנו עם המשפחה השנייה ומטבח היה לכל משפחה בנפרד.

את שנות ילדותי במהלך כל החופשות ביליתי בכפר ששם הרגשתי הכי טוב. בשבתות היינו הולכים לטייל בשדרות ירושלים ביפו ששם היה מקום המפגש היינו אוכלים גלידה אצל קוזו , הגלידה היחידה והכי טובה.

כשהייתי בת 10 עברנו לגור בבת ים בדירה חדשה, בבת ים גרנו בדירת שני חדרים היה הרבה יותר נוח אני ואחי היינו מאוד בודדים ולכן אמי התחילה לעבוד מהבית קנינו מכונת תפירה תעשייתית וקבלה עבודה הביתה.את כיתה א התחלתי ללמוד בבית הספר הנגב ביפו. אני זוכרת שבימים הראשונים בכיתי מאוד בכיתה ואמא שלי נאלצה לשבת לידי בכיתה, שמה של המורה היה אסתר והיא הייתה מורה עדינה ותקיפה ומאוד אהבתי אותה.

היא לימדה אותי עד שעברנו דירה לבת ים באמצע כיתה ג' ושם רשמו אתי הורי לבית ספר דתי "תחכמוני" שמאוד לא התאים לי, שנה לאחר מכן שוב עברתי לבית ספר א.ד. גורדון שהיה בית חילוני ושוב ההשתלבות הייתה קשה כל השינויים האלה ערערו את ביטחוני. ולא הצלחתי להתאושש מבחינת הלימודים וגם מבחינה חברתית. בבית ספר גורדון קיבלנו כל יום בקבוק חלב אישי ולחמנייה מטבח לבשל ארוחת צהריים שאותה היו מגישים בחדר האוכל מאוחר יותר והיו גם ממתקים ארטיקים. הייתי בתנועת הנוער בני עקיבא תנועה דתית ובגיל 11 התחלתי ללכת לתנועת הנוער ביתר.

לאמי קראו שרה לאבי קראו מיכאל ולאחי קוראים ניסים

אמי הייתה תופרת ועבדה במתפרה אבי עבד בראשות הדואר ולימים הפך להיות בזק. הורי היו נאים מאוד  שניהם עם שער כהה, תמיד היו מסודרים ומטופחים. אבי היה איש שתלטן ועצבני ואמי הייתה כנועה לו אמי הייתה יפה מוכשרת רכה ומגוננת.

הארוחות התבססו על קטניות אורז תפוח אדמה ועוד.. את הירקות קיבלנו מסבא וסבתא שהיו חקלאים מכפר הנגיד בשבתות הארוחות היו עשירות יותר וכללו גם בשר.

בבית הספר נהגנו לפנות למורה בטוהר המורה ולא בשמה הפרטי, החינוך היה מוקפד מאוד ,לא הייתה גמישות כשילד הפריע היו מעמידים אותו בפינה אם הגב לכיתה או מוציאים מהכיתה או מורידים אותו כיתה למהלך היום. כשחזרנו מבית הספר אהבנו לשחק מחוץ לבית  למשל; תופסת, מחבואים, מחניים, קלס ועוד… היו לנו מעט משחקי קופסה כמו מונופול.

באותה תקופה הייתה מוזיקת פופ שירים עבריים ועוד…הזמרים האהובים היו ארייק אינשטיין, יהורם גאון, יפה ירקוני, שושנה דמארי, אלביס פרסלי, קליף ריצ'ארד, פול אנקה תקופה שמענו מוזיקה בטרנזיסטור או ברדיו, ניל סדקה ועוד…

 יפה ירקוני

     שושנה דמארי

באותה תקופה נהגנו ללכת למעדוני ריקודים היינו מגיעים ולא היינו יושבים ורוקדים כול הערב. היינו רוקדים סלואו טנגו רוקנאול ועוד…כשהיתה אפשרות היינו עושים מסיבות בבתים. בעיר היה מקום מפגש ששם היו מגיעים כל המתבגרים והיו יושבים על הברזלים מדברים וצוחקים. בילוי נוסף שהיה חביב עלינו היה קולנוע בכל הזדמנות שהייתה והיה כסף הלכנו לסרט כגון; סרטי מתח, סרטי פעולה ודרמות.

את סבא של תמר הכרתי כשהייתי בת 12 בתנועת נוער בית"ר

הזוית האישית

סבתא שמחה אושרוביץ ותמר רם השתתפו השנה בתכנית הקשר הרב דורי, סבתא שמחה סיפרה לתמר את סיפורה "ילדותי היפה"