מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

ילדותי בתקופת מלחמת העולם השנייה

חוגגים יום הולדת 80 במסעדה בתל אביב
סוף המלחמה סבא יולק בן 7
מהחיים בפחד..לרב אומן בין לאומי בכיר בברידג'.

נולדתי בשנת 1937 בפולין, בעיר צ'נסטוחוב – עיר קדושה לנוצרים, העיר ממוקמת בדרום פולין ומונה למעלה מ- 100,000 תושבים.

מלחמת העולם השנייה החלה בשנת 1939, אז הייתי בן שנתיים. כל משפחתי הועברה לגטו  ואת שנותיי הראשונות "ביליתי" בתוך הבית, מסתתר מפני הנאצים אשר מחפשים בכל מקום יהודים. בעצם, לא הייתה לי ילדות, במשך 3-4 שנים לא יצאתי מהבית, לא נשמתי אויר צח, לא הלכתי לבית ספר. בכיתות א' ו- ב', היינו לומדים בבית. האווירה הייתה כבדה וקשה, לחיות בתוך פחד, לא לדעת מהי ילדות אמיתית.

%d7%99%d7%95%d7%9c%d7%a7-1-768x1024

בתקופת המלחמה לא היה נהוג להביא ילדים חדשים לעולם ולכן גם אין לי אחים או אחיות, מה שחסר לי מאד, זו תחושה לא נעימה שנשארים לבד ואין אף אחד אשר מקורב אלי. על מנת להעביר את הזמן הרב בתוך הבית ובמקביל לשמור על השקט, למדתי לשחק ברידג', אחר כך בנערותי שכחתי קצת לשחק ובתקופת האוניברסיטה חזרתי לשחק. כיום אני מחזיק בתואר המכובד – רב אומן בין לאומי בכיר בברידג' ומשתתף בתחרויות בן לאומיות.

למשפחתי היתה מכרה נוצרייה אשר דאגה לנו שמה הוא סטניסלבה קלויצקה, היא החליטה שהיא מבריחה אותנו מתוך הגטו  ובמשך כמה חודשים היתה לוקחת כל פעם קרוב משפחה אחד, יוצאת איתו דרך פרצה בגדר של הגטו ועולה על הרכבת לוורשה. זה היה מסוכן מאד, אם היו תופסים אותנו כבר לא היינו.

לבסוף, אחרי תקופה ארוכה, עברנו לוילה גדולה ליד ורשה, מבודדת ליד יער גדול, בתוך הבית הסתתרו עוד 8 אנשים, בינהם הייתה גם דודה שלי אשר לא הייתה דומה ליהודיה. דודה שלי והמכרה הנוצרייה שהסתירה אותנו דאגו להבאת המזון והמצרכים לתוך הבית, הן היו יוצאות מהבית, הולכות בתוך דיונות כ-2 ק"מ עד לעיר הקרובה, קונות פריט או שניים בכל מכולת וחוזרות. אסור היה שיראו שהן מביאות הרבה מזון ומצרכים לבית אחד, כדי שהנאצים לא יחשדו שבבית זה ישנה כמות גדולה של אנשים שאולי מסתתרים.

המכרה הנוצרייה שהסתירה אותנו סיכנה את עצמה מאד, אם היו מגלים אותנו היו הורגים אותנו וגם אותה. היא היתה אשה אצילה עם לב זהב שבזכותה אני היום חי. בתקופת המלחמה וגם אחריה היינו נותנים לה כל מיני תכשיטים שהיו לנו על מנת שתוכל לממן את מחייתנו.

%d7%99%d7%95%d7%9c%d7%a7-2-1024x768

ביום חם אחד, הגיע הצבא לאימונים ליד הבית שלנו, הם דפקו בדלת על מנת לקבל מים לשתייה, אך אסור היה שיראו את כל מי שגר בבית , במהרה  רצנו להסתתר בבונקר שהיה מוסתר מאחורי כוננית ספרים , את הכוננית סגרנו מהר אך לא שמנו לב כי אחת הנעליים שלנו ביצבצה מתוך הכוננית, כאשר כולנו נכנסנו המכרה הנוצריה שהסתירה אותנו פתחה את הדלת של הבית ונתנה לחיילים לשתות, הם התהלכו בבית ולמזלנו לא הבחינו בנעל המבצבצת אשר היתה יכולה להעיד על מסתור. זה היה מזל גדול שלא גילו אותנו.

חסידת אומות עולם

לאחר הגעתי לארץ דאגתי כי אותה אשה תהפוך לחסידת אומות עולם, בנה קיבל את התואר בשמה בשגרירות ישראל בורשה לאחר מותה. כיום, אני חוגג יום הולדת 80 , נשוי , אבא לשני ילדים וגאה בארבעה נכדים.

הזוית האישית

העבודה המשותפת הייתה חוויה מיוחדת במינה אשר תיזכר לשנים רבות.

מילון

נוסטלגיה
געגועים והתרפקות על העבר

צ'נסטוחוב
עיר בפולין

ציטוטים

”"ממרום גילי , מסתכל אחורה בנוסטלגיה ושמח לחלוק את סיפור חיי עם נכדי האהוב"“

”"לא הייתה לי ילדות...."“

”"אף פעם לא הסתרתי שהייתי יהודי "“

”"כל החיים הייתי רוצה שיהיו לי אחים "“

הקשר הרב דורי