מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

ילדותי בירושלים

ילדותי בירושלים והשתתפותי במלחמת ששת הימים

סבא שמעון נולד בישראל בעיר ירושלים  6.2.1943.
בן הרביעי במשפחה מתוך 7 אחים להורים במוצא סורי אימא שלי הגיעה לארץ בת שנתיים בתור בת מאומצת אצל הדודה שלה ואבא שלי הגיע ב- 1928 לבד.
אבא שלי ניסה לעבוד כשכיר אך לא התאקלם, והפך להיות עצמאי כקבלן לאינסטלציה ולבניין  מאורעות 29 ו- 36 היה לו צבא פרטי של כ-1500 אישו אחר כך גויס להגנה עם אנשיו  היה לאחד המפקדים הבכירים, בשנות ה-40 הוא גויס כמרגל בישובים הערביים בגדה.
לאחר מכן לבסוף גויס גם כמרגל שעזר לצבא בריטי ברפיח וגילה התארגנות של הגרמנים בחבלות האספקה לצבא הבריטי באל עלמין במצריים. כתוצאה של רדיפה של הבריטים לאחר מכן עברנו למושב בצרון על יד גדרה. אימא רבקה כילדה למדה תפירה מקצועית ועבדה כתופרת מקצועית בבתי ראשי הישוב היהודי בירושלים (דוב יוסף, ארלוזורוב  ונוספים…).בירושלים נשארתי עד גיל 3-4  וזכור לי את הבריטים שעשו עוצר ואני התחבאתי מתחת למיטה עם אקדח מעץ בגלל שבא חייל בריטי.
מגיל 4 גדלתי במושב בצרון  במלחמת השחרור ב-1948 פינו את הילדים למושב בית חנן ופיזרו אותנו בין בתי הישוב כיוון שהצבא המצרי הגיע ל"עד הלום" ע"י אשדוד. אכלנו במרוכז במרכז הכפר האוכל היה גרוע. ולא לטעמינו. אבי החליט לשכור לנו דירה בראשל"צ כדי שכולנו נהיה ביחד .את הילדות שלי עד התיכון עברתי במושב לנו היה משק חקלאי התבסס על כל סוגי החקלאות (פרות, עופות, ירקות, ועצי פרי) בשנות החמישים אבא שלי התחיל להיות קבלן לעבודות אינסטלציה וזה שיפר את המצב הכלכלי שלנו.
בבית ספר עממי שיחקנו בכל מיני משחקים כגון: מחניים, כדורגל, כדור יד, כדור עף, טניס שולחן והתעמלות קרקע ומכשירים. גולות,  דודס בילדותי אהבתי לרוץ מגיל צעיר מאד. במקביל למדתי לשחק שח מט ובכיתה ו' הייתי אלוף בית הספר, את המשחק למדתי מאחי הגדול ממני בשבע שנים, קראו לו נתן ,לא היה לו עם מי לשחק ולכן לימד אותי לשחק, לבסוף ניצחתי גם את כל החברים שלו. במשחק הזה למדתי לשחק משחק עיוור  שבו לא היו כלים על ידינו רק על ידי הזיכרון. אספנו בולים מכל מני ארצות אספנו "זהבים" (ניירות כסף עטיפות של שוקולדים למיניהם)  אספנו בעלי חיים צמחים ופרחים וייבשנו אותם (היום הרבה פרחים אסור לקטוף). בנוסף הייתי בין הבולטים במעשי הקונדס דבר שלצערי לא קדם אותי בלימודים..תמיד עזרנו כל האחים בעבודות המשק החקלאי וכשאחים הגדולים שלי הלכו לצבא . אחותי ואני החזקנו את המשק .
אמא שלי לקחה אותי לבית ספר תיכון סמינר למורים בגבעת השלושה בפתח תקוה כיוון ששם הייתה פנימייה והיא הגיעה למסקנה שהוצאתי מהמושב תקדם אותי ותשפר את מחויבותי ללימודים. בתקופה זו פרחתי והתקדמתי בלימודים בצורה משמעותית בעיקר במקצועות הראלי מתמטיקה, פיזיקה וכו"..
אך רמת הלימודים הייתה של שלוש יחידות במתמטיקה. גם מבחינה חברתית המקום היה תוסס ומעניין ושיפר את הביטחון העצמי שלי וכך סיימתי את התיכון והתגייסתי לצבא לחיל התותחנים הייתי חייל ממושמע ומצטיין והצטיינתי גם בכושר גופני מעולה והגעתי לאליפות צהל בין המקומות הראשונים וסיימתי בתפקיד של רב סמל סוללת תותחים.
בסיום הצבא הייתה לי הזדמנות ללכת לקורס הכנה לטכניון בחיפה שניצלתי אותה וסיימתי לימודי הנדסת בניין בטכניון בדרך השתתפתי במלחמת ששת הימים בסיני וביום כיפור ברמת הגולן.
מ-1969-1978 עבדתי כמהנדס מפעל בשדרות ב-1971 התחתנתי עם שרה בת מושב קדרון וגרנו נולדו לנו 4 ילדים. כ-7 שנים גרנו ברחובות ולאחר מכן עברנו למושב בית-אלעזרי ומאז אנחנו גרים בעושר ובאושר במקום זה ומעורים בחיי החברה במקום זה.

מילון

דודס
דודס הוא משחק המבוסס על משחק כדור הבסיס האמריקאי, ולפיכך מצריך שתי קבוצות. כלי המשחק הם כפיס עץ קצר, המחודד משני קצותיו, וקרש ארוך יותר ושטוח.

ציטוטים

”כשהבריטים עשו עוצר, התחבאתי מתחת למיטה עם אקדח מעץ מפני שהגיע חייל בריטי.“

הקשר הרב דורי