מאגר סיפורי מורשת

סיפור ילדותי

שמי יצחק פרוכטמן. נולדתי ברומניה בשנת 1942 עלינו לארץ בשנת 1946, כשהייתי ילד בן ארבע. ילדותי עברה עלי ביפו.

בכתה ד' למדתי בבית ספר ביפו. רוב התלמידים הגיעו מבולגריה, אני הגעתי מרומניה. בכתה ה' עברתי לבית ספר תחכמוני בת"א, בית ספר דתי שנחשב ברמה יותר גבוהה, הלכתי עם כיפה וביום שבת הלכתי עם אבא שלי לבית כנסת. גרנו ביפו והייתי הולך וחוזר ברגל לב"ס, חצי שעה לפחות לכל כיוון. אחרי בית הספר שיחקנו ג'ולות וגוגואים שהיו עשויים מגרעני משמש.

כשהייתי בכתה ו' עברנו לקיבוץ גן שמואל היות ואבא שלי היה הגזבר של הקיבוץ. זה היה מקום יפהפה ומהנה מבחינה חברתית. בכיתה ז' עברנו שוב היות והורי לא הצליחו להתרגל לחיים בקיבוץ. בשליש הראשון למדתי בקריית שמונה. הייתי מהוותיקים והיות וכולם היו עולים חדשים שלחו אותי לקורס מפקדי גדודים בצופים. כך קרה שמפני שנחשבתי "ותיק" הדרכתי קבוצות בצופים.

בהמשך השנה בעקבות עבודתי של אבי עברנו שוב, הפעם לקריית חיים. כל שישי-שבת נסענו, אני וחבריי, לעכו עם אופניים מרחק של למעלה מ – 10 קילומטרים. בחורף, אחת מהפעילויות החביבות עלי היתה נסיעה באופניים בחולות של קריית חיים על חוף הים. החולות התקשו עקב הגשם והיה אפשר לנסוע עליהם.

התחביב השני שלי היה לקרוא הרבה ספרים. היה לי חבר שחזר מארה"ב והוא הביא איתו קומיקס שאותם קראתי וכך התחלתי ללמוד אנגלית ובעיקבות כך המשכתי בתחביב זה כל חיי. הייתי עוזר לאמא שלי בסדר וניקיון בבית ובעיקר בחדר שלי עליו הייתי אחראי.

סדר פסח

אני זוכר שפעמים רבות, בחג הפסח, אבא שלי, סבא רבא שלך,יעקב, היה מזמין את כל המשפחה לסדר פסח. הסדר אותו אני הכי זוכר התקיים באוהל במחנה המעצר שבקפריסין בשנת 1947. כולם היו לבושים חגיגית ואבא היה מסיים את ההכנות לסדר. אבא היה עושה סדר כהלכתו. אבא היה לוקח אותי ואת אחי לבית הכנסת, שם היינו מתפללים ומשם חזרנו הביתה לסדר. סדר הישיבה: בראש השולחן אבא שלי, בקצה השני אמא שלי ומסביב שאר בני המשפחה. אבא היה קורא את ההגדה מתחילתה ועד סופה כאשר אנחנו מצטרפים לזמירות ולתפילות. האמא של אבא, סבתא טובה, היתה משגיחה שאבא יקרא את כל ההגדה ולא יחסיר מילה. אנחנו הילדים היינו מחכים לסוף הסדר כדי שנוכל לחפש את האפיקומן. אחרי ששרנו את מה נשתנה, ידענו שזמן הארוחה מתקרב ואנחנו מתקרבים לאפיקומן. אחרי הארוחה שרנו שירים מההגדה וסיימנו את סדר הפסח.

ישראל ואני

עליתי לארץ מקפריסין בשנת 1948 המקום הראשון בו גרנו היה ביפו לאחר מכן קריית שמונה ואז עברנו לקריית חיים. בקריית חיים שם סיימתי בית ספר עממי בשנת 1953 ושם גם סיימתי בית ספר תיכון בשנת 1956. בשנת 1956 שירתתי בחיל האוויר במשך שלוש שנים ואחר כך עבדתי בחברת התעופה אל-על במשך 25 שנה. היינו כל המשפחה באפריקה במשך שנתיים ולאחר תקופה מסוימת היינו ביוון במשך ארבע שנים. עתה יצאתי לגמלאות.

הזוית האישית

יצחק: ההשתתפות בתכנית הקשר הרב דורי, גרמה לי להזכר בדברים היסטורים ומאורעות מזמן עבר ושמחתי להעביר קצת מהזיכרונות שלי לנכדי יונתן. זה טוב שהדור הצעיר ישמע וילמד על הדור המבוגר כדי להדק את הקשר בין הדורות.

יונתן: היה כיף להשתתף בתכנית יחד עם סבא. למדתי לעומק את הסיפור של סבי ונהנתי מאוד.