מאגר סיפורי מורשת

אני אברהם מירון לבית מריאן פרל. נולדתי בתל אביב בשנת 1939. כלומר, אני בתשע שנים מבוגר יותר ממדינת ישראל שהוקמה בשנת 1948. גדלתי בשכונה בדרום תל-אביב שהיו בה הרבה רחובות קטנים עם בתים בני שלוש קומות הצמודים זה לזה. לנו לילדים זו היתה תקופה נהדרת אך לא להורים שלנו.

זו היתה תקופה שבחוץ לארץ היתה מלחמת עולם ובארץ היתה מעט מאד עבודה. גרנו שלוש משפחות בדירה בת שלושה חדרים עם מטבח אחד וחדר שירותים אחד.

אני ומשפחתי

באותה תקופה כמעט לא היו מכוניות פרטיות, לא היו טלפונים ולא היתה טלוויזיה (רק רדיו). כשהיינו חוזרים מבית הספר היינו כולנו יורדים לשחק ברחוב ובחצרות, ואת השיעורים היינו מכינים בערב. היינו הולכים לקנות קרח כדי לשים אותו במקררים (לא היו מקפיאים). את הצעצועים שלנו היינו מכינים לבד כי לא היו חנויות צעצועים, וגם לא היה כסף כדי לקנות. את מדורות ל"ג בעומר היינו מדליקים באמצע הכביש כי כמעט לא היו עוברות מכוניות בשכונה.

לא היו אז סופרמרקטים אלא רק חנויות מכולת. לא מכרו חלב בחנויות אלא על ידי חלבן שהיה עובר עם מכלי חלב בין הדירות.

 סבא וסבתא ביום חתונתם

כמעט בכל רחוב הייתה מאפיה קטנה לאפיית לחם. ומכיוון שלא בישלו על גז (כי לא היה), כל הילדים היו מגיעים בימי שישי עם סירים למאפיה כדי לשים אותם בתנור עד ארוחת הצהרים בשבת. השכונה שלנו הייתה על גבול יפו שהייתה אז עיר ערבית. מול הבית שלנו היה מסגד, וכשהכריזו על הקמת המדינה התחילו הערבים לירות על הבתים שלנו מהמסגד ולא יכולנו לצאת לרחוב.

אני עם אבי איז'ו ואחי ישראל

בכל הגדרות בחצרות הבתים פרצנו פתחים וכך היינו עוברים מבית לבית עד שהיינו מגיעים לרחובות שעליהם לא היו יורים. מכיוון שכמעט לא היו מכוניות פרטיות, בכדי להגיע בשבת לים, היו עוברות בשבת משאיות בכדי להסיע אותנו כי לאוטובוסים אסור היה לנסוע. בתקופת הילדות שלי לא היו מחשבים וכמובן גם לא היו מחשבונים. את כל פעולות החשבון היינו צריכים לחשב בראש. כל דבר שהיינו צריכים ללמוד היינו חייבים לחפש בספרים ובאנציקלופדיות ולא באינטרנט.

אני בסמינר

כל הפעולות האלה הצריכו אצל כולנו להפעיל יותר את הראש והמחשבה. לדעתי, כתוצאה מזה היה לילדים של אותה תקופה יתרון גדול על הילדים של היום.

הזוית האישית

התכנית הייתה נפלאה, נהנתי מאוד להיות עם סבתא. העלנו את הסיפור של סבא ואנחנו מתכננים להעלות גם את הסיפור של סבתא. אני מאחל להם שיהיו בריאים.