מאגר סיפורי מורשת

תולדות נעורי

נולדתי בשנת 1941, בברית המועצות בעיר בלחאש. אימי הביולוגית, שרה אהרונוביץ נפטרה בגיל צעיר מאד במחנה בלגן בלזן ואבי, הרמן גרינברג, קצין בצבא פולין, גידל אותי יחד עם אישה אחרת, חיה נאוציציל, בה התאהב בזמן השהייה במחנות במהלך מלחמת העולם השנייה.

אביו של אברהם, הרמן גרינברג, קצין בצבא פולין

לא הייתי מודע לכך שאימי הביולוגית נפטרה, ומי שמגדלת אותי היא בעצם אימי החורגת. כל הזמן היו שמועות במחנות שחיה היא לא אמא שלי. אנשים היו מלטפים לי את הראש ואומרים "מסכן, יתום, אבל אני לא האמנתי"

בגיל 36 נפטר אבי, לאחר שנמצא בבטנו גידול סרטני. הייתי בסך הכל בן 10. אימי החורגת הכירה בן זוג אחר שלא היה מעוניין בי והיא נאלצה לשלוח אותי לבית יתומים. הוא היה אומר לאמא שבגלל שהוא רוצה להתחתן איתה, הוא צריך לגדל את הילדים שלה, אבל לא הייתי הילד שלה לכן לא הסכים לקבל אותי. למרות שהייתי הבכור במשפחה, בכל פעם שאימי היתה מחלקת קוביות שוקולד, אני הייתי מקבל רק אחד לעומת אחיי ואחיותיי שקיבלו יותר. כששאלתי מדוע היא היתה אומרת "גוף יותר קרוב מגופייה". כלומר, האחים שלך הם מגופי ואתה לא.

בית היתומים ועלייה לארץ

לאחר שהגעתי לבית היתומים של יאנוש קורצ'אק, התקשרה אימי וביקשה לשוחח איתי. היא ביקשה שאחזור ואעלה איתה לישראל. לא אשכח שאמרה לי "הבטחתי לאביך שאשמור עליך, לא אסכים להתחתן איתו בלעדיך".

ואכן, אני הוזמנתי לבית המשפט בעקבות הבקשה לעלות לארץ. השופטת ביקשה שאחתום על טופס כלשהו ולא הבנתי מדוע כששאלתי היא הסבירה לי שאימי חיה, היא לא האמא הביולוגית שלי ופתאום הכל התחבר לי. תמיד הייתי ילד סקרן וכל פעם הייתי מציץ לקופסת הנעליים של אימי, שם היו תמונות. הבחנתי ב 2 תמונות עם אישה שלא הכרתי. כששאלתי מי זו, ענו לי שזו חברה של אימי. לימים התברר שזאת אימי הביולוגית". אני ואימי חתמנו על הטפסים ועלינו על אונייה היישר לעיר קריית גת. כשנה וחצי לאחר מכן הגיע גם בן זוגה של אימי ואני ידעתי שלא אוכל להישאר יותר יחד איתה.

תולדות חיי בארץ ישראל

עזבתי למוסד חקלאי בשם ניצנים שליד אשקלון בשפת הים ולאחר מכן התגייסתי לחיל הנדסה בצה"ל. בשירותי בשנת 1956 נלחמתי במלחמת ששת הימים, הייתי בחטיבה 7 שכבשה את רמת הגולן. בגיל 22 התחתנתי עם אישתי ואנחנו חיים יחד עד היום עם 3 ילדים ו-8 נכדים. לפני 8 שנים אנחנו החלטנו לעבור לאשדוד כדי לגור ליד בתנו שרה. לפני 40 שנה נפטרה אימי החורגת.

קישור לסרטון שבני צבי הכין סרטון על מחוז ילדותי.

הזוית האישית

יניב נירמן וסטיב פורמנוב: נהננו ללמד את אברהם יישומי מחשב ופלאפון וללמוד על עברו המרתק מתקופת השואה.