מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

ילדותה של סבתא חני

אני וסבתא בארוע משפחתי
אני וחברתי ליאורה בגיל 12 במגרש ביה"ס
ילדות מדור אחר...

נולדתי בשנת:1951, בבית החולים "שערי צדק" בירושלים, יש לי 2 אחים ואחות.

התחביבים שלי בילדות היו: לנגן בחלילית, לרקוד, לאסוף מפיות…התחביבים שלי בנעורים היו: ללכת לצופים, לאסוף בקבוקי בושם קטנים, לנגן בקלרינט, גם הייתי בתזמורת הנוער. למדתי מכיתה א-ח בבית ספר בשם בית הכרם ומכיתה ח-יב למדתי בתיכון בית הכרם. שמות חבריי בילדות ובנעורים היו: יונה, אילה, דורית, ליאורה ,דליה, דפנה, נאוה, איתמר, מרון, רוני, אבי ואמנון… בילדותי שיחקתי עם חבריי: תופסת, מחבואים, דג מלוח…

יום אחד שתיים מחברותיי הטובות: ליאורה ודפנה נאלצו לנסוע לחו"ל עם משפחתם כשליחות מטעם המדינה. הפרידה הייתה מאוד קשה, והתקשורת ביני לבין חברותיי הייתה באמצעות הדואר על ידיי מכתבים מרחוק. כאשר שלחתי מכתב  לקח שלושה שבועות עד שהגיע מכתב חזרה (לא כמו היום שהודעות במייל מגיעות תוך כמה דקות).

הציפייה למכתב חזרה הייתה מאוד גדולה, וכאשר הגיע מכתב חזרה השמחה הייתה מאוד גדולה. באותה התקופה (שנת 1967) התרחשה המלחמה של מדינת ישראל עם מצריים ירדן וסוריה. מה שהקשה עוד יותר על התקשורת ביני לבין חברותיי היקרות.

הזוית האישית

נכדה: היה לי כיף לשמוע מעט על ילדותה של סבתי. זה מאוד שונה ממה שיש היום וקצת על ההיסטוריה של משפחתי. לפי דעתי זו הזדמנות של זמן איכות עם סבתא.

סבתא: מאוד נהניתי לשבת עם נכדתי הבכורה ולספר לה על ילדותי ונעורי. התרשמתי מאוד משאלותיה והתעניונתה, שמחתי להעביר לנכדתי קצת מחוויותי. זה היה זמן איכות שלי עם נכדתי.

מילון

קלרינט
קלרינט הינו אחד מכלי הנשיפה העשויים מעץ

ציטוטים

”"הפרידה הייתה מאוד קשה"“

הקשר הרב דורי