מאגר סיפורי מורשת

סבתא נולדה בחיפה בשנת 1950. שמו של אביה היה משה הס והוא סבא רבא שלי.

סבא רבא משה הס, היה ניצול שואה ועלה לארץ בשנת 1945 כשהוא בן 18. אותו משה הס, שהוא הסבא רבא שלי, סבל קשות בתקופת השואה. הוא הוגלה יחד עם משפחתו מאזור בוקובינה אשר ברומניה לאזור טרנסניסטריה באוקראינה. הוא עלה לארץ באניה יחד עם ניצולי גטו וורשה והוא לימד אותם עברית כי הוא ידע עברית מצוין. הוא התגייס להגנה ואחר כך לצה"ל ולחם בהרבה מקומות כולל תל דן. אחרי מלחמת השחרור הוא התחיל לעבוד בצים (חברת הספנות הישראלית).

סבתא שלי נולדה בחיפה בבית החולים אלישע בשנת 1950. אביה התקדם בתפקידים בצים באיטליה. זה היה כשסבתא שלי הייתה בת שנה בשנת 1951. המשפחה חיה באיטליה 7 שנים, חלק בגנואה וחלק בנפולי. הם חזרו לישראל בשנת 1957 כשהייתה בת 7.

סבתא דורית ידעה איטלקית ולמדה בבית ספר איטלקי אבל שכחה את כל האיטלקית שלה כשחזרה לישראל. כשהיא הייתה בת 4 ועדיין גרה בגנואה, צים קנתה אניית נוסעים בשם "ירושלים". צים עשתה טקס גדול לכבוד קבלת האנייה. אורחי הכבוד היו נשיא המדינה השני יצחק בן צבי ואשתו רחל ינאית. סבתא השתתפה בטקס יחד עם עוד ילדים של העובדים בצים והשגרירות ויש  תמונה שלה בטקס עם הנשיא ואשתו.

 סבתא בת 4 בטקס קבלת האנייה "ירושלים"

אחרי הרבה שנים כשסבתא הייתה בת 13 אביה היה מנהל צים מערב אפריקה. באחד מן הימים הגיע משה דיין שהיה אז שר הבטחון לביקור ממלכתי בגאנה. היה טקס בשדה התעופה עם השגריר הישראלי ועוד כל מיני מכובדים גאנאיים וסבתא שלי נבחרה לקבל את פניו של משה דיין עם זר פרחים. היא הייתה אז בכתה ח' ולמדה בבית הספר הישראלי באקרה. יש תמונה שלה מצולמת איתו שהוא לוחץ לה יד.

 סבתא בת 13 מקבלת את פניו של משה דיין

ובכלל סבתא שלי הייתה במקומות רבים ובתי ספר רבים מסביב לעולם בזכות עבודתו של אביה. כשהייתה בכתה ט' שלחו אותה ללמוד בבית ספר בינלאומי בהולנד כי בגאנה לא היו בתי ספר טובים. כשהייתה בכתה יא' כל המשפחה עברה לשיקגו בעקבות עבודתו של אביה. בגלל החיים האלו סבתא דורית החליפה המון בתי ספר ומדינות ושהיא מסתכלת אחורה היא לא בטוחה שזה היה דבר טוב. מצד אחד היו הרבה חוויות מעניינות, אבל מצד שני היה קשה ליצור חברויות וקשרים עם אנשים. אני לעומתה גדלתי בזכרון יעקב כל חיי ולכן יש יציבות בחיים שלי וטוב לי כך.

סבתא חזרה לישראל בשנת 1969, למדה בישראל באוניברסיטת חיפה, התחתנה עם סבא יוסי ז"ל, ואז שוב נסעה לארה"ב שם גרו בניו יורק ובשיקגו ושם גם גדלה אמא שלי שמרית.

בשנת 1983 סבתא דורית וסבא יוסי וכל המשפחה חזרו סופית לארץ ישראל.

הזוית האישית

גלעד: סבתא שלי, דורית החליפה המון בתי ספר ומדינות. אני לעומתה גדלתי בזכרון יעקב כל חיי ולכן יש יציבות בחיים שלי וטוב לי כך.