ילדה תל אביבית טיפוסית
שמי מירה גרשוני, סבתא של עילאי, משתתפת איתו השנה בתכנית הקשר הרב דורי. במפגשים ספרתי לעילאי את סיפור ילדותי בתל אביב של פעם:
נולדתי בתל אביב בבית חולים הדסה, שהיום כבר לא קיים בתל אביב. גרנו ברחוב שמריהו לוין בתל אביב עם שותפים לדירה. אמא שלי הייתה מורה בבית ספר "הכרמל" ואבא שלי היה מנהל חשבונות. נולדתי לפני קום המדינה והלכתי לגן שולה. שם חויתי את כל החגים והארועים: ט"ו בשבט, פורים ושבועות. תמיד עם כל מה שצריך לטקס זרים, תחפושות, בגדים לבנים וכו'.
במלחמת השחרור, מלחמת העצמאות, גרנו אצל סבתא שלי, הדודים שלי היו מגויסים. משם עברנו לדירה שגדלתי בה ברחוב דפנה ולמדתי בבית ספר בר כוכבא, ילדות משוחררת עם הרבה משחקי רחוב והרבה חברים. הייתי ילדה חברותית,יותר חברותית ןמשקיענית בלימודים. באמת ילדות תל אביבית טיפוסית עם המשך לימודים, שרות צבאי, חתונה וילדים. היום אני אלמנה מזה שבע שנים, אמא גאה לארבעה ילדים מוצלחים וסבתא לחמישה נכדים אהובים.
החגים בבית אבא
גם החגים היו חלק חשוב בילדות שלי. בתור בת בכורה ונכדה בכורה הקפדנו להפגש הרבה עם המשפחה המורחבת. החגים פעם היו יותר בגוון דתי וחגגנו אצל סבתא עם כל המשפחה. ראש השנה ופסח היו החגים העיקריים שכולם חגגו יחד.
לפני פסח, סבתא שלי הייתה מורידה את הכלים המיוחדים של חג הפסח והכלים היומיומים היו מאופסנים בארון סגור. לפני ששמו את כלי הפסח ניקו ביסודיות כל ארון וכל מגרה שלא יהיה בהם פירור חמץ. בבוקר ליל הסדר פתחו את השולחן פרשו מפה לבנה ואת הכלים המיוחדים של פסח. במהלך ליל הסדר כשהיו צריכים לפתוח את הדלת לאליהו הנביא. דוד שלי עמד מחוץ לדלת מכוסה בסדין לבן כאילו הוא אליהו הנביא והבהיל את כולם.
לקראת חג פורים היה לחץ בבית, כי אי אפשר היה לקנות תחפושת ולכן הזמנו תופרת לבית של סבתא והיא תפרה לי תחפושת לפי מה שרציתי בדרך כלל מלכת אסתר, רקדנית או צוענייה.
בט"ו בשבט היו קונים פירות יבשים יבשים בשוק הכרמל, כי סבתא שלי הייתה גרה ברחוב שינקין בתל אביב. אני זוכרת, שכל מוצאי שבת, בלי קשר לחג הייתי הולכת עם סבתא שלי לבית של הרב ואשתו להדליק נר הבדלה מפיץ ריח להבדיל בין קודש לחול.
לפני החגים היו מכבסים את המפות הלבנות עולים לגג מרתיחים סיר גדול שעומד על פרימוס עם מים וסבון כביסה מיוחד, מכניסים את המפות הלבנות ומרתיחים אותן ואחר כך,מעבירים לפילה (שזו קערת כביסה גדולה), משפשפים את המפות על כלי מיוחד, שוטפים ותולים לייבוש בשמש והכל על הגג. כשהמפות היו מתיבשות, גהצו אותן עם עמילן שמכינים בבית.
בחג החנוכה סבתא שלי הייתה מכינה לביבות מתפוחי אדמה, שפיזרנו עליהן סוכר. בכל החגים היינו באים לסבתא שלי בבוקר החג ועוזרים לה לארגן את האוכל וסידור השולחן. הכנת הדגים ממולאים, זה היה סוד שסבתא שלי לא נתנה לאף אחד לעזור לה ולכן עד היום אני לא יודעת להכין דגים ממולאים בטעם המיוחד שהיה.
בחג השבועות היו מלבישים את כל הילדים בבגדים לבנים עם זרים על הראש והולכים בתהלוכה לחגוג את חג השבועות כשלכל ילד יש טנא מקושט עם פירות
ילדות ובגרות במדינה העצמאית
כשהכריזו על קום המדינה שמענו את ההכרזה ברדיו, כולם ישבו מרותקים לרדיו והקשיבו להצבעה בא"ום,איך שהסתיים השידור יצאו כולם לרחובות והתחילו לרקוד משמחה. דוד שלי התגייס מיד לצבא ולא ראינו אותו עד שהסתיימה מלחמת העצמאות שקראו לה גם מלחמת השחרור. אני הייתי בגן ילדים וגרנו אצל סבתא בזמן המלחמה, אחר כך עברנו לדירה שלנו ושם גדלתי ברחוב דפנה. למדתי בבית ספר בר כוכבא ואחר כך בסמינר הקיבוצים.
כל שנות הילדות שלי היו בסימן הרבה חברויות, משחקים בחוץ וחופש. השטחים היו פתוחים לא היו הרבה מכוניות ולכן אפשר היה לבלות בשטח פתוח ולשחק במשחקים כמו תופסת, מחבואים, חמש אבנים, גולות, גוגואים ועוד. בגיל 12 הרשו לי לנסוע באוטובוס לבד ואחר כך עם המעבר ללימודים בסמינר, כבר נסעתי בעצמי לחברות שגרו בתל אביב, ברחובות רחוקים ממקום מגורי.
בתום הלימודים בסמינר התגייסתי לצבא והייתי מורה חיילת בשיריון. בסוף לימודי בסמינר הכרתי את ניר, שהיה טייס בחיל האוויר וטס במפגני יום העצמאות, שהייתי מוזמנת לראות מהבמות. בלילה לאחר המפגן, בדרך כלל, היה נשף עצמאות גדול.
בתום השירות הצבאי התחתנו, ניר ואני. גרנו בהתחלה בגבעתיים, שם נולדו ילדנו: שרון ודפנה. בתקופה זו, עבדתי כמורה בכפר שלם. שנה ואחר כך עברנו לגור בבסיס חיל האוויר בחצרים. גרנו בבסיס חמש שנים. שם נולד בננו, גיא. שם למדתי שנה נוספת חינוך מיוחד ועבדתי כמורה טיפולית בשכונה ד' בבאר שבע.
כשחזרנו לרמת השרון למדתי באונברסיטת בר אילן לתואר ראשון ושני ועברתי לתפקידי ניהול והדרכה,. הייתי מנהלת מתי"א והדרכתי מורים. ברמת השרון נולדה בתנו, מיכל. היום אני גמלאית ומתנדבת בפעילויות שונות.
הזוית האישית
סבתא מירה: הפרויקט המיוחד הזה היה מרגש ומעניין. נהניתי לבוא לבית הספר ולהיות האורחת של נכדי, אלו היו רגעים משותפים רק לנו ואני מעריכה זאת מאד.
עילאי: שמחתי לפגוש את סבתא ולמדתי להכיר טוב יותר את תקופת הילדות שלה ואיך שהיא חגגה את החגים.
מילון
מלחמת השחרור.מלחמת העצמאות החלה למחרת החלטת החלוקה של האום בכט בנובמבר 1947 ונמשכה עם הפוגות קצרות עד מרץ 1949. אפשר לחלק את מלחמת העצמאות לחמישה שלבים עיקריים. בשני השלבים הראשונים התנהלה הלחימה נגד ערביי ארץ-ישראל ובסיומה הובס הכוח הערבי המקומי והוקמה מדינת ישראל. בשלבים אלה הבריטים עדיין שולטים בארץ אולם הם התמקדו רק בשמירה על צירי הפינוי שלהם מארץ ישראל והתערבו מעט מאד בלחימה שבין היהודים לערבים ובדרך כלל נטו לצד הערבי מתוך מחשבה שהם יהיו הצד המנצח. בשלושת השלבים הבאים התנהלה הלחימה נגד צבאות ערביים סדירים ממצרים, סוריה, לבנון, עבר-הירדן ועיראק שפלשו לשטח המדינה למחרת הקמתה. מתוך הספרייה הדיגיטלית של מטח
ציטוטים
”כל שנות הילדות שלי היו בסימן הרבה חברויות, משחקים בחוץ וחופש.“