מאגר סיפורי מורשת

היה לי בית גדול שתי קומות,  וגרתי בקומה העליונה עם עליית גג שמשם דילגנו מגג לגג כדי לשחק עם השכנים. דיברנו בשפה הערבית וגם באיטלקית.

שם הסבים שלי הם חואטו ומזלה וראובן ומזל והם נולדו כולם בטריפולי. לצערי, אין לי זיכרון מהם חוץ מסבא ראובן שהגיע לארץ וגר בלוד. הוא היה סבא עדין מאוד ונפטר בגיל 110. הורי שאול ושמחה בובליל. אמא שלי היתה אישה שאוהבת לספר ספורים על חייה. היא הייתה אישה מיוחדת ואבא אדם שהיה מסייע לכולם.

אצלנו היו מספר מנהגים יפים שלא אשכח לעולם. למשל בסוף חנוכה היה מנהגנו לחגוג יום שנקרא "יום הבנות". בראש חודש ניסן הכנו בסיסה, ובפסח ביום האחרון בישלנו בה אוכל לילדים קטנים. אלו מנהגים של יהדות טריפולי.

 הייתה לי ילדות יפה מאוד למדתי בטריפולי בבית ספר סקואולה רומא. אחרי הצהרים למדתי בבית ספר  לבלט. לא היינו יוצאים מהבית לבד, כי הסביבה לא התאימה לנו שחקנו דמקה, קלאס, חבל ראינו סרטים שבויימו על ידי אמא. גרנו בטריפולי עד גיל 10 עלינו לארץ ישראל בשנת 1967.

עלינו במטוס שלקח אותנו עד לרומא. מרומא עלינו לישראל באוניה עד נמל חיפה ומשם לנתניה.

השתקענו בתחילה בנתניה, ושם למדתי שם בבית ספר סיני. אחר-כך עברנו לבני-ברק. אני שמחה שהגענו לארץ. בלוב נרדפנו על ידי הערבים שהיו מתעללים בנו.

נפגשתי עם בעלי באירוע משפחתי התחתנו אחרי 3 חודשים והתחתנו באולמי היכל הפאר בתל- אביב הייתי  בת 17 שנים. קיבלנו מתנות כמו בימינו זה לא השתנה.

נולדו לנו חמישה בנים הבכור ברמת גן וכל השאר נולדו בבני ברק

אהבתי לעשות את הכל. העיסוק שלי כיום הוא להתנדב  בחסדי נעמי. התחביב שלי הליכה, רקמה, תפירה, תשבצים…