מאגר סיפורי מורשת

הקשר הרב דורי של סבא אורי זמיר עם נכדתו אנה. סבא מספר לאנה:

"כשהייתי ילד בן 12 בבית השיטה היה לנו פעולות לילה עם מדריכים. בפעולה אחת עשינו מדורה מחוץ לקיבוץ ומדריך אחד סיפר לנו סיפור: קבוצת חברים מבית השיטה הלכה לטיול בחרמון. שהיה בשליטת הבריטים ששלטו בארץ ישראל  (שאז נקראה פלשתינה) ובסוריה. כשהם היו למעלה בפסגת החרמון התחיל להחשיך והם חפשו מקום לישון ומצאו ליד הפסגה מערה.

ממשיכים בטיול לדמשק…

כל הקבוצה הצליחה להיכנס למערה הגדולה והם הלכו לישון. בבוקר שהם קמו הם ראו את דמשק ממש כמו על כף היד והם החליטו שהם ממשיכים לדמשק. שם (בדמשק) הם הסתובבו ברחובות עד שהבריטים ששלטו בסוריה החזירו אותם לארץ ישראל – פלשתינה.

זה היה הסיפור שלו.

אחרי מלחמת ששת הימים יצאתי עם פלוגה שהייתה פה באזור לטיול לחרמון. יצאנו בצהריים ממגדל שמס, הגענו עד למקום שהיום הרכבל העליון וירד הלילה. ישנו מצד שני של איפה שעכשיו הרכבל העליון. בארבע בבוקר קמנו והתחלנו ללכת לפסגה שאותה לא רואים מאילת השחר. הפסגה שרואים באיילת השחר היא בגובה 2200 מטר.

ב-10 בבוקר הגענו לפסגה הגבוהה ביותר שגובהה 2814 מטר. ואז נזכרתי בסיפור שהמדריך שלי סיפר לי בבית השיטה, חיפשתי את המערה ובאמת כ-50 מטר מהפסגה מצאתי אותה. ואחרי שהייה של חצי שעה בפסגה התחלנו לרדת לכיוון מגדל שמס. ובסביבות 12 בלילה הגענו חזרה.

הזוית האישית

היה לנו כיף מאוד לעבוד ביחד! היה לנו כיף מאוד בביקור בבית התפוצות. והתקרבנו מאוד.