מאגר סיפורי מורשת

אני גדלתי במשפחה מסורתית שבה הורי שמרו בחשאי את המסורת היהודית, למרות האיסור. חגגנו בבית את כל החגים היהודים – פסח, פורים, שבועות, ראש השנה וחנוכה. לכן כשתכננו את החתונה מאוד רצינו שתיהיה לנו חתונה בסגנון יהודי עם חופה ומוזיקה יהודית אשכנזית.

בעיר שלנו בינדרה שבמולדובה, לא היה בית כנסת וגם לא היתה אפשרות לעשות חתונה עם חופה ובנוכחות רב מפני שאסור היה בזמנו לשמור על מסורת ודת יהודית.

התחתנו ב-1974 במולדובה.   נאלצנו לשכור מקום לחתונה באזור תעשייה, בחדר אוכל של מפעל מרוחק ממרכז העיר, כדי שנוכל להשמיע מוזיקה יהודית בלי הפרעה.

בכל זאת באמצע החתונה באה משטרה והורתה לנו להפסיק לנגן מוזיקה יהודית, אחרת ידרשו מאיתנו להפסיק את החתונה. כאב לנו מאוד ופגע בנו שאי אפשר לחגוג חתונה לפי הדת היהודית.

17 שנה לאחר מכן עלינו לארץ, מאוד שמחנו שעלינו ארצה משום שבמולדובה הייתה אנטישמיות רבה והיה איסור לשמור על הדת ומנהגיה.

הזוית האישית

שמחה שעלינו לארץ ומשפחתנו – ילדיי ונכדיי, יכולה לחיות כאן ולקיים את המסורת היהודית.