חמישים שנות שרות בביטחון המדינה של איציק מצא, סבא של אוהד גואטה
ילדות
משגב דב
השייך למועצה האזורית גדרות נמצא היום במרכזה של מדינת ישראל אבל אז, הוא נחשב
לדרום הרחוק ואכן במשך 5 שנים הראשונות גרנו במקום ללא חשמל ,ללא כביש ועששיות
הנפט שמשו אותנו לתאורה. את כיתה א' התחלתי ללמוד בבני ברק ולאחר מכן המשכתי ללמוד
בגדרה (הואיל ובית הספר האזורי טרם הוקם) המשמעות הייתה שמידי יום הלכתי לבית הספר
ברגל, המרחק של 6 ק"מ לכל כיוון.בכתה ב'
הגעתי לבית הספר האזורי כאשר את הכיסא עליו ישבתי הבאתי מהבית. לאחר סיום לימודיי
בבית הספר היסודי המשכתי את לימודי בבית הספר החקלאי עיינות ,הלימודים היו במסגרת
של פנימייה והגענו הביתה אחת לחודש ימים.
הפרק הצבאי
פרק זה
הנמשך על פני כ-50 שנה החל משנת 1963 ועד שנת 2012 תחילתו בגיוס במסגרת גרעין
נח"ל של תנועת המושבים להיאחזות שזה עתה קמה- אלמגור, אשר בחבל כורזים
ומסתיימת במשרד הביטחון. בסיומה של הטירונות יצאתי לקורס חבלה והוכשרתי כחבלן.
מסלול הנח"ל כלל באותה תקופה המצאות במשק היעד למשך שנה, ורק לאחר מכן יציאה
לאימון המתקדם שנעשה בגדוד הנח"ל המוצנח ששייך לחטיבת הצנחנים הסדירה ולאחר מכן חזרה אל משק היעד
לצורך אזרוחו והפיכתו לישוב אזרחי .החורף של שנת 1964 היה אחד מהחורפים הגשומים
ויחד עם זאת השנה שבה נפתח המוביל הארצי. כך, שהיאחזות אלמגור הפכה למוצב צבאי
השומר על הדרך הקצרה ביותר שבין סוריה-למשאבות המוביל הנמצאות בקרבה כפר נחום.
ואכן כל אותה שנה עסקנו בעיקר בפעילות צבאית, של שמירות, מארבים ותצפיות.
כאשר היציאה לחופשה הביתה היא אחת ל-6 שבועות!! אך, הואיל והמצב הביטחוני היה מתוח
הגעתי למצב שבו יצאתי לחופשה גם לאחר 9 שבועות!!
טלפון היה מיצרך נדיר
והתקשורת היחידה הייתה באמצעות מכתבים. תקופת השירות בהיאחזות שהייתה אמורה לגבש
גרעין התיישבות למושב לעתיד. הייתה למעשה שנה קשה של פעילות הגנתית מפרכת ומתישה. לאחר שנה
בהיאחזות יצאתי לאימון המתקדם ובו סיימתי את קורס המ"כים (מפקדי כתות) פיקדתי
כמ"כ ולאחר מכן כסמל מחלקה ויצאתי
לקורס קצינים. השרות בגדוד היה קשה אך מלא אתגרים, של הכשרת לוחמים, צניחות, מסעות
ארוכים ביום ובלילה בשלוב עם פעילויות מבצעית לאורך ומעבר לגבולות מדינת ישראל.
המלחמה על המים
המזרח
התיכון ומדינת ישראל בתוכה נמצאים באזור שחון, בו כמות המשקעים הינה נמוכה העלייה
הגדולה למדינת ישראל, תפרוסת האוכלוסייה והרצון ליישב גם את האזור המדברי של מדינת
ישראל- קרי הנגב חייבו הבאת המים מהצפון אל הדרום. אך, הואיל והמים גם בצפון נדרשו למספר מדינות. בשנת 1958 יצאה תוכנית
ג'ונסון של חלוקת מי הירדן בין ארבע מדינות ואילו הן:סוריה-לבנון-ירדן-ישראל.
כאשר המקורות (המעיינות של הירדן) נמצאים: החצבני – בתוך לבנון, הבניאס-בתוך
סוריה והדן- בשטח ישראל על קו הגבול ממש (10 מטר) מגבול סוריה. ואכן בתחילת
שנות ה-60 פורצת מערכה בין ישראל וסוריה על מי ירדן. הסורים יוצרים אחוד עם מצרים
קע"מ (קהילה ערבית מאוחדת) אשר מטרתה
העיקרית פגיעה בישראל ע"י הטיית מקורות המים העיקריים המזינים את הכנרת .
הסורים פותחים במבצע של הטיית מקורות הירדן, לעבר הרמה הסורית (היום נקראת רמת
הגולן). ומשם לסכר שיקום על הירמוך (סכר מוחייבה). הצלחת הטיית הירדן ע"י
סוריה משמעותה הייתה פגיעה אנושה במדינת ישראל כי ללא מים לאוכלוסייה, ולפיתוח
החקלאות, התעשייה, היא בבחינת גזר הדין מוות למפעל הציוני לאחר 2000 שנות גלואכן,
כחלק מהפעילות המבצעית נשלחתי עם מחלקתי לבצע פעילות בט"ש (ביטחון שוטף)
בגזרת אלמגור. התאריך חודש ינואר 1967 תקופה שהייתה רוויה בתקריות גבול וחילופי אש
בין צה"ל לבין הצבא הסורי על רקע העבודות בצד הסורי להטיית מי הירדן.
עמדת התצפית/מטווח הברווזים
במסגרת
הפעילות איישנו עמדת תצפית אשר הייתה מצוידת במקלע מא"ג (מקלע אחיד) ובמקלע
כבד. התחלתי את הפעילות ביום ראשון וכבר ביום שני הפעילו הסורים פעילות של
"רועים" (חיילים בבגדים אזרחים) אשר עיקר פעולתם הייתה הצתת שטחים, בשטח
המפורז(שטח האסור בכניסת צבא לא ישראלי ולא סורי), ובשטחה הריבוני של מדינת ישראל.
קיבלתי אשור לפתוח באש לעבר משיגי גבול אלה. אך, למעשה היה זה מארב סורי מתוכנן,
ומיד לאחר שפתחתי באש מהמקלעים. נפתחה לעברי אש טנקים, ופגזי רסיק אוויר, ואש
מקלעים. עמדות המקלע שלי נפגעו מאש טנקים ונאלצנו לדלג עם המקלעים לאורך סוללת
העפר, שם מוקמו המקלעים ללא קירוי והגנה כלשהי. במהלך חילופי האש שערכו דקות
ארוכות נפגע אחד מחייליי ברגלו מרסיס ,הודעתי על כך למפקדה שהורו לי להפסיק לירות
וכמובן לפנות את הפצוע להמשך טיפול.
נשארנו 3 אנשים ונשאנו את הפצוע למרחק 3
ק"מ למקום בו אפשר היה להכניס רכב ולפנותו לבית החולים. צה"ל החליט להשיב לסורים כגמולם ולקראת
יום חמישי באותו שבוע נשלחתי שוב לאותה עמדה. כאשר ברכס שנמצא מאחוריי הסתתרה
פלוגת טנקים שלנו. שאמורה הייתה לפגוע הן בצבא הסורי אך בעיקר בטרקטורים הסורים
שעסקו בהטיית מי-הירדן. ואכן, הסורים נענו לאתגר ופתחו באש לעבר עמדותיי. אבל,
הטנקים שלנו שהוצבו מאחור לא הצליחו לפגוע בטנקים הסורים הואיל והם ירו מתוך עמדות
חכמות ושהו גלויים לפרקי זמן קצרים שלא אפשרו לטנקים שלנו לפגוע בהם. הסורים
הפעילו אש ע"י 4 טנקים מסוגים שונים והצליחו לפגוע בעמדותיי כאשר אני וחיילי
מדלגים מעמדה שנפגעה לעמדה חלופית.
הקרב הזה נמשך כ- 4 וחצי שעות כאשר אני וחייליי
נמצאים חשופים לאש הכבדה ולמעשה היינו כעין מטווח ברווזים בו הסורים יורים אש
טנקים ואנחנו משיבים באש מקלעים . בחפ"'ק (חולית פקוד קדמית) ישבו אז מפקד חטיבת
הצנחנים רפאל איתן (רפול), ואלוף פיקוד
הצפון דוד אלעזר(דדו) לאחר כ- ארבע שעות ומחצית השעה קיבלתי פקודה להפסיק להשיב אש אותה הפעלתי מהמקלעים אשר עמדו
לרשותי.
על פעילות זו קיבלתי צל"ש (ציון לשבח) מטעם אלוף פיקוד צפון. התקריות
עליהן קיבלתי את הצל"ש, היו בחודש ינואר 1967. מספר חודשים לאחר מכן נפתחה
מלחמה חדשה והיא מלחמת ששת הימים. במהלך
שנות שירותי הייתה לי הזכות לפקד ולחנך חיילים רבים במקצועות הלחימה הרבים,
המגוונים והמסוכנים , מוצא אני לנכון לציין כבר בראשיתה של הדרך הצבאית רבת השנים, שהערך העליון מבחינתי הייתה אהבת האדם. נכון, לעיתים "חוסך שבטו שונא
בנו" הוא משפט נכון כי במקצועות הלחימה אי אפשר לסלוח על טעויות .לטעות ישנה
משמעות אחת בלבד והיא נפגעים והרוגים.החייל צריך לדעת שמפקדו אשר יובילו אל שדות
הקרב יעשה זאת במקצועיות , תוך מתן דוגמה אישית אשר היא ערך עליון של "ממני
תראו וכן תעשו". הניצחון בדרך זו מביא אותך לניצחון בשדה הקרב במינימום
נפגעים .
מלחמת ששת הימים
כחודש
ימים לפני פתיחתה של המלחמה, התמניתי לסגן מפקד פלוגה (סמ"פ). ימי הכוננות
הארוכים שלפני פרוץ המלחמה מצאה את הגדוד, ערוך מול רצועת עזה כאשר הפלוגה שלנו
השתכנה בקיבוץ כפר עזה.עם קבלת
פקודת "סדין אדום" (מילת הקוד ליציאה למלחמה מול מצרים), תקף הגדוד את
מתחמי רפיח. הקרב היה קשה ולגדוד היו נפגעים רבים, הרוגים ופצועים. לאחר מכן, סייע
הגדוד בכיבוש עזה וחאן יונס והמשיך בדרך הארוכה לכיוון קנטרה המזרחית היושבת על
תעלת סואץ. בקרב על רפיח נפגע מפקד הפלוגה, כך שהובלתי את הפלוגה להמשך לחימה עד
להפסקת האש, שמצאה אותנו יושבים על הגדה המזרחית של התעלה.
ארץ המרדפים
בשנים
1967 – 1970 מתחוללת מלחמה נוספת, הקרויה בשמות שונים: "מלחמת ההתשה";
"מלחמת 1000 הימים"; " מלחמת ארץ המרדפים " (בגזרת הבקעה).
גדוד הנח"ל המוצנח, מבצע את עיקר פעילותו המבצעית בגזרת יהודה ושומרון ובקעת
הירדן. תקופה זו הידועה כתקופת המרדפים, רוויה בחדירות של מחבלים מארגונים שונים,
מכיוון ירדן לכיוון הגדה המערבית. מרדפים אלו היו קשים, הואיל והאזור (הבקעה) הינו
אזור חם עם טמפרטורות גבוהות הן בחורף וגבוהות מאוד בחודשי הקיץ ולאורך הירדן, שהווה גבול טבעי בינינו לבין מדינת ירדן, לא היו אמצעי התראה אשר יתריעו על החדירה.
לאחר
שסיימתי קורס מפקדי פלוגות (מ"פים), פיקדתי על פלוגה החל מחודש מאי 1968.
במהלך תפקידי, השתתפתי במרדפים רבים, לרבות המרדף הקשה שנערך בוואדי שובש, בו
נהרגו מפקד הגדוד, סגנו ועוד 4 חיילים. (על שם מפקד הגדוד סא"ל משה פלס הוקם
מחנה הנושא את שמו ). כמו כן, היו מרדפים רבים באזורים מיושבים, כגון: שכם, חברון,
חלחול, יריחו, רמאללה ועוד… במהלך תקופה זו, נישאתי לרעייתי אתי, עימה זכינו
לגדל ארבעה ילדים: צבי, אילה, יעל (אמא של אוהד) ועופר.
הדרכה בקורס
מ"פים/מלחמת יום הכיפורים קורס מפקדי פלוגות, הינו קורס בכיר
והמדריכים בו הינם מפקדים, אשר רכשו ניסיון בשטח אותו יוכלו להעניק לחניכים מעבר
ללימודים העיוניים.הדרכתי בקורס עד פרוץ מלחמת יום- הכיפורים, בה נלחמתי
כמפקד מחלקת קצינים (קצינים שהגיעו מחו"ל,או קצינים אשר זה עתה השתחררו ועדיין
לא שובצו ביחידות מילואים), בגדוד 890 בפיקודו של איציק מרדכי בקרב הנוראי
בחווה הסינית. קרב בו לגדוד היו כ-45 הרוגים ולמעלה מ-100 פצועים בדרגות שונות של
פציעה. בקרב זה נפצעתי, מצרור של מקלע שפגע בי ביד ובחזה ולאחריו אושפזתי בבית
חולים תל השומר למספר שבועות ועוד מספר חודשים של בית הבראה שכלל טיפולים
פיזיותרפיים ועוד.
מפקד חטיבה לאחר
סיום תפקידי כסמח"ט, התמניתי למפקד חטיבת ארזים שישבה בתוך לבנון והייתה
אחראית על גזרת ג'בל ברוך. תקופה זו הייתה מלווה בתקריות בפגיעה בחיילים ובעיקר
בחיילים היוצאים לחופשה או חוזרים ממנה. תקופת שרות קשה ורווית מתח.
מפקד
בסיס לאימוני חיל הרגלים (חי"ר) בסיום התקופה בלבנון, פקדתי על
בסיס הדרכה, שהיה אחראי לאימון מערך החי"ר (חיל רגלים). מידי שנה התאמנו
לסירוגין עשרות אלפי חיילים. בסיומה של התקופה, יצאתי ללימודים אקדמיים ולאחר מכן
השתחררתי מצה"ל.
תקופת האזרחות/משרד
הביטחון לאחר שחרורי ניהלתי כפר נוער שכלל בתוכו חטיבת ביניים חטיבה
עליונה,פנימייה ומשק חקלאי בין 1000 דונם)ולאחר מכן שבתי למערכת הביטחון ל-20 שנה
נוספות, כמבקר במערכת הביטחון תפקיד מעניין בעל ערך מוסף גבוה בתרומתו לביטחון מדינת
ישראל .
תשע"ה
מילון
סדין אדום מילת הקוד שבו יצאנו למלחמת ששת הימים
המלחמה על המים מלחמה שמדינת ישראל ניהלה מול סוריה שרצתה להטות את נהר הירדן בכדי שלא יגיע אל הכנרת .
מקלע כבד מקלע הנמצא בעמדת התצפית ויכול לירות קליעים גדולים
ציטוטים
”הדואג לימים זורע חיטים,הדואג לשנים נוטע עצים,
הדואג לדורות מחנך בני אדם
“
