מאגר סיפורי מורשת

סבא מנחם: אני מעונין לספר לנכדי על ילדותי ועל השתתפותי במלחמות שעברנו ובמאמצים שנעשו להשגת שלום אמת עם שכנינו. השתתפתי במשך 40 שנה כטייס קרב בחיל האוויר הישראלי במלחמות ובקרבות אוויר משנת 1962 ועד שנת 2002. בנוסף, לקחתי חלק במאמצים להשגת שלום עם מדינות ערב והפלסטינים, החל מפינוי חצי האי סיני בשנת 1982, וכלה בחתימת הסכמי תעופה במסגרת הסכמי שלום.

הנכד נדב: בחרתי בנושא זה כי רציתי לדעת איך זה להרגיש טייס קרב במלחמה, ואיך סבי עזר בהסכמי שלום עם מצריים, ירדן ומדינות ערביות נוספות.

סבא מנחם על שורשי המשפחה: הורי אמי – אסתר ומנחם מנדלקוויאט התגוררו בעיירה פינסק בבלרוס. נולדו להם 8 ילדים. שני בנים ושתי בנות מבוגרים ונשואים נשארו בפולין ונספו עם המשפחות בשואה. אמי ושני אחים צעירים עלו לארץ והקימו 3 משפחות. הורי אבי – לאה ומשה יצחק שורצון התגוררו בעיר רובנה אשר באוקראינה. נולדו להם 11 ילדים. 4 מהם נפטרו בילדותם. 2 בנים ומשפחותיהם נספו בשואה. אבי ועוד אחות ואח עלו לארץ, הקימו 3 משפחות והעלו את ההורים. הורי, שפרה ופנחס שוורצון, עלו לישראל בגפם בשנת 1925, שניהם היו צעירים ורווקים. הם הכירו והתחתנו בארץ בשנת 1932. בשנת 1933 הם הקימו עם מספר חברים את מושב כפר פינס.

להורי נולדו 5 ילדים: אסתר, שלמה, אברהם, אני מנחם ותינוק נוסף שנפטר זמן קצר לאחר לידתו.

נולדתי בשנת 1942, בעיצומה  של מלחמת העולם השנייה, ואני זוכר את פליטי השואה שעלו לארץ ועולים אחרים שעלו לארץ. יש לי מספר זיכרונות כילד בן 6 ממלחמת השחרור ומראות מהקרבות שהיו ליד המושב. בזמנו לא היו מכשירי קשר, וכאשר הייתה כוננות הנערים הצעירים היו "רצים" ומעבירים הודעות כתובות. באחד התרגילים הייתי צריך להעביר הודעה בשעות הלילה לעמדה קדמית שהייתה ממוקמת די רחוק באזור בית הקברות. היה די מפחיד. מגיל צעיר מאד נמשכתי למכונות ונהגתי כמעט בכל טרקטור שהגיע למושב. גאוות חיי הייתה כאשר הצלחתי לפרק, לתקן ולהרכיב מנוע של טרקטור. כאשר הייתי בן 14 וחצי אירע מבצע קדש וכל הגברים וכלי הרכב גויסו לצבא. אני כבר נהגתי בטרקטור שלנו ועבדתי עליו במשך חודש ימים תוך היעדרות מבית ספר. זכור לי שנסעתי לחדרה כדי להביא קמח למאפייה ומזון למשק החי.

 

טירונות: בשנת 1960 התגייסתי לצה"ל, עברתי טירונות של חצי שנה בהנדסה קרבית ואז התקבלתי לקורס טיס. לקורס הטיס יש דרישות גבוהות והוא נמשך כמעט שנתיים. את האימונים בקורס עברתי יחסית בקלות בגלל הכושר שהיה לי מהטירונות הקשה שעברתי.

הלימודים העיוניים ועל מבנה המטוס היו המשך ישיר למכונאות שכבר הכרתי. באימוני הטיסה הייתי טוב יחסית ולבסוף סיימתי את הקורס בנובמבר 1962 כחניך מצטיין.

טייס קרב: לאחר הקורס עברתי לטוס על מטוסי קרב סילונים. בתקופה ההיא לא היו אמצעי הדרכה מתקדמים. הטיסות הראשונות שלי על מטוסי אורגן, סופר מיסטר ומיראז' היו טיסות בלי מדריך והיינו צריכים להמריא ולנחות עם המטוס לבד. זו הייתה חוויה אמיתית.

 

בתקופה שלפני מלחמת ששת הימים השתתפתי במספר מבצעים ברמת הגולן ובגבול ירדן וכן בהזנקות ליירוט מטוסי אויב, שבמהלכן ביצעתי את קרב האוויר הראשון שלי. 

מלחמת ששת הימים 1967: המלחמה פרצה ביוזמת מדינת ישראל אשר חשה מאוימת כאשר הצבא המצרי נכנס לסיני וחסם את מיצרי טיראן ונתיב השייט לאילת. חיל האוויר הצליח תוך 3 שעות להשמיד את המטוסים של מצרים, סוריה וירדן. במלחמה זו הייתי מוביל (מפקד) רביעיית מטוסים בטייסת אורגן. בטיסה הראשונה, שהייתה בהפתעה, תקפנו את שדה התעופה ביר גפגפה שבסיני, הפצצנו את המסלול, השמדנו מטוסים ופגענו בעמדת תותחי נ"מ. בהמשך תקפנו שריון ומוצבים במרחבי סיני, מזרחית לירושלים וברמת הגולן. הטייסת שלי הייתה אחראית להגן על השיירות שהיו נוסעות להר הצופים. בלילה הראשון של מלחמת ששת הימים טסתי פעמים מעל ירושלים. בטיסה הראשונה תקפנו סוללת מרגמות שהייתה מצפון לעיר. בטיסה השנייה תקפנו ועצרנו במעלה אדומים שיירת טנקים ירדנים שהיו בדרך לירושלים. במלחמה זו כל מטוס בטייסת נפגע בממוצע פעמיים. חמישה מחברי לטייסת לא שבו לנחיתה ונפלו בשבי או שנהרגו. 

מלחמת ההתשה 1967 – 1971: מלחמת ההתשה עם המצרים והסורים החלה מספר שבועות לאחר תום מלחמת ששת הימים. בצד חיי שגרה רגילים היינו יוצאים לטיסות מבצעיות כל מספר ימים. בתקופה הזאת ביצעתי עשרות טיסות  של תקיפה וצילום בשטח אויב. כטייס מיראז', רוב הטיסות היו להגנה ויירוט מטוסי אויב, ובמהלכן הפלתי שני מטוסי מיג מצריים. 

מלחמת יום הכיפורים 1973: במלחמה זו הייתי מפקד טייסת מטוסי מיראז' (נשר) אשר פעלה משדה עציון הנמצא בסיני, בקרבת אילת. המלחמה פרצה בהפתעה והטייסת שלי השתתפה בעיקר בהגנת שמי המדינה ובקרבות אוויר. המלחמה פרצה בהפתעה ביום כיפור בשעה 14.00. המודיעין ומקבלי ההחלטות של הצד הישראלי לא זיהו את הכנות הצבא המצרי והסורי ולכן לא גויס בזמן מערך המילואים שהיה אמור לסייע בהגנה על החזית. כוחותינו סבלו אבידות קשות ונאלצו לסגת מהקו הקדמי לאורך תעלת סואץ ובדרום רמת הגולן.

היו לנו גם הפתעות טכנולוגיות בנשק של האויב, כמו כמות ואיכות טילי סא-6 נגד מטוסים וטילים נגד שריון. ההפתעה שיבשה לחלוטין את תכניות ההתקפה שלנו. חיל האוויר תכנן לרכז כוח ולהשמיד את מערך טילי הקרקע/אויר כדי שיוכל לפעול חופשית מעל החזית. במקום זה הוא נאלץ לטוס בנוכחות הטילים שפגעו בעשרות מטוסים. הפגיעה בשדות התעופה ובסוללות טילי האויב נעשתה באופן חלקי.

 

המלחמה החלה מבחינתי ביום כיפור בשעה 06.00 בבוקר, כאשר התקשר אלי מפקד חיל האוויר, האלוף בני פלד, ואמר: "מנחם, היום יש מלחמה, לחמש את המטוסים ולתדרך טייסים לפי הפקודות". רביעיית מטוסים ראשונה שלנו המריאה לפני 14.00 והספיקה להיכנס לקרב אוויר ולהפיל 4 מטוסי סוחוי 7 מצריים מגל התקיפה הראשון שלהם. במלחמה זו איבד חיל האוויר 103 מטוסים מול 446 של האויב. אולם בקרבות אויר הפלנו להם 280 מול 7 שנפלו לנו. הטייסת שלי השתתפה ב- 18 קרבות אויר עם מטוסי אויב אשר במהלכם הפלנו 40 מטוסים מבלי שנפל לנו אף מטוס. אישית הפלתי במלחמה 4 מטוסי אויב. 

 

מלחמת לבנון 1982: המלחמה פרצה כאשר הייתי מפקד שהועברה משדה עציון שבסיני לשדה עובדה. לכל אורך המלחמה טסנו ותקפנו בלבנון כוחות סורים ומחבלים. בהמשך המלחמה הייתי מפקד נציגות חיל האוויר בפיקוד צפון והייתי חלק מחבורת הפיקוד הקדמי (חפ"ק) בביירות.

הסכם השלום עם מצרים: תהליך השלום החל עם ביקור נשיא מצרים בנובמבר 1977. באותו זמן הייתי בתפקיד ראש מחלקה במפקדת ח"א והייתי אחראי על תכנון פינוי בסיסי חיל האוויר בסיני. כחלק מהסכם השלום עם המצרים סוכם כי האמריקאים יבנו לנו שני שדות תעופה חדשים בנגב. היה עלי לרכז עבודת תכנון לקביעת מיקום השדות והאפיון שלהם. 

פינוי סיני ושדה עציון 1982: נפל בחלקי להיות המפקד האחרון, המפנה והורס את בסיס עציון והמפקד הראשון של שדה עובדה החדש אשר נבנה על ידי עובדים זרים במימון אמריקאי.

הסכם אוסלו  13/09/1993: השתחררתי מצה"ל בשנת 1988 ובזמן חתימת הסכם אוסלו עם הפלסטינים, שימשתי בתפקיד ראש מנהל תעופה אזרחית של ישראל. בפגישות בקהיר עם מנהל התעופה הפלסטיני סיכמנו על הקמה, הפעלה ובטחון של שדה תעופה בעזה והפעלת 2-4 מסוקים. הפלסטינים הספיקו להקים שדה תעופה בדרום עזה והטיסו 2 מסוקים בין עזה ורמאללה. עם פרוץ האינתיפאדה בתחילת שנות ה-2000 ההסכם קרס והשדה נהרס. 

הסכם שלום ותעופה עם ירדן 26/10/1994: החל מהפגישה הראשונה, היחסים עם שכנינו הירדנים היו חמים ולבביים. ראש הממשלה רבין והמלך חוסיין דרשו מהצוותים להשיג בדחיפות "יחסים בוני אמון". המשימה הראשונה אשר הוטלה עלינו הייתה למסד נוהל המאפשר לחברת התעופה הירדנית לטוס בנתיב קצר לאירופה העובר בשמי ישראל. בתאריך 23 מאי 1995 ערכנו מטס של מטוסים קלים ירדנים וישראלים מירושלים לעמאן. המלך חוסיין קיבל את פנינו בשדה התעופה בעמאן. 

 

עם התקדמות הסכמי השלום והשינויים שאירעו במשטר הסובייטי, שופר מאד מצבה הגיאופוליטי של מדינת ישראל. קשרי התעופה של המדינה הורחבו מאד תוך הוספת טיסות למדינות חבר העמים, סין ושאר המדינות במזרח הרחוק. הקמנו קשרים ונערכו טיסות למדינות מוסלמיות כמו מרוקו, מדינות המפרץ ומדינות מוסלמיות נוספות. 

 

ביום 5 באפריל 1965 נישאתי לרעייתי אורה לבית יערי. החתונה נערכה בהשתתפות משפחותינו המורחבות, מפקדים מחיל האוויר וחברים. נולדו לנו שלושה בנים: עידו, יזהר ואמיר. 

 

התגוררנו בשיכוני משפחות אשר בבסיסי חיל האוויר. הילדים למדו בבתי ספר בישובים הקרובים. אחד הקשיים היה הצורך במעבר לבסיס אחר כל 2-3 שנים והצורך להחליף בית ספר, חברים ומקום עבודה לאורה. ניסינו לשמור על שגרת חיים רגילה ובריאה בצד הזנקות ליירוטים ולמבצעים. בינתיים התבגרנו, הבנים הפכו לגברים ונשאו נשים והקימו משפחות: עידו נשא לאשה את רנה ארנון ונולדו להם שתי בנות,  אופיר וגילי. יזהר התחתן עם אן בוטשטיין ונולדו להם שתי בנות, דניאל ואביגיל. אמיר נשא לאשה את ענבל זאבי ונולדו להם נדב, רועי וסתיו. 

 

התקווה שלנו היא שהדור הבא יחיה בעולם של שלום בטוח ומטוסי קרב יראו רק בתצוגות ובמוזיאון.

 

ומה המסר אותו הייתי רוצה להעביר לשלושת בני, לכלותי ולשבעת נכדי? עברתי תקופות שונות  בחיי. בתחילה, ולאור תוצאות מלחמת ששת הימים, סברתי שעוצמתנו היא הערובה לביטחוננו. באה מלחמת יום הכיפורים ולימדה אותנו כי בנוסף לעוצמה, חובה עלינו לנסות להנמיך את העוינות בהסדרים מדיניים. הסכמי השלום עם מצרים וירדן פתחו בפנינו עולם חדש שחשבנו שכולו טוב, עד שהקיצונות הפלסטינית והמוסלמית טפחה על פנינו. שלא מרצוננו, אנחנו חייבים להחזיק נשק ביד אחת ולהציע שלום ביד השנייה.

עניין אותי מאד לשמוע ולהכיר את הסיפור של סבא מנחם על ילדותו, על המלחמות והסכמי השלום של ישראל. היה לי ממש כיף ומעניין במפגשים, ושמחתי להכיר את סבא יותר טוב.

 

תשע"ה, 2015