מאגר סיפורי מורשת

נולדתי בישראל, בשנת 1952 באשקלון, שהייתה עיר חדשה יחסית, גדלתי שם עד גיל 15. ואז עזבתי את אשקלון ועברתי ללמוד בקיבוץ שריד בעמק יזרעאל. הסיבה שעברתי לקיבוץ, הייתה כיוון, שאחי גר בקיבוץ דליה, מאז שהיה ילד בן 12.

שרה בצעירותה שרה ליבוביץ

כשעלו הורי לארץ לעיר אשקלון, לא היו שם בתי ספר מתאימים ולכן הוא עבר ללמוד בקיבוץ דליה, במסגרת עליית הנוער. אני מאוד אהבתי את חיי החברה בקיבוץ לכן הצטרפתי. בסיום לימודי התגייסתי לצה"ל. בתקופה זו לפני מלחמת יום הכיפורים הכרתי את בעלי אלי, שהיה קצין בחיל השריון.

במלחמת יום הכיפורים, שרתתיי בסיני כקשרית בחיל הקשר ומטוס מצרי הפגיז את היחידה שלנו, אני וחברה שלי נשכבו על הרצפה ונצלנו, וחברה אחרת שהייתה המשאית נהרגה. לאחר המלחמה החלטנו למסד אני ואלי את הקשר ולתחתן. הסיבה שאלי רצה להתחתן היא שחברים רבים של בעלי נהרגו. ולכן אלי החליט להקים משפחה, התחתנו בחולון באולם ארגמן.

הורי מאוד רצו שנתחתן באולם ולא בחצר של הבית בניר צבי. הם היו ניצולי שואה והם לא זכו להתחתן  בחגיגה עם בני המשפחה. הם התחתנו בחתונה צנועה בבית הכנסת עם אורחים מעטים. כך התחתנו , באולם ארגמן, בחתונה באולם עם משתתפים רבים.

הזוית האישית

המשפחה התרחבה ונולדו לנו שלושה בנים חמודים אסף בן הבכור שהוא אבא של ברק ורעות המתוקים, ולאלון יש שני ילדים יובל ומיקה ובן זקונים אייל שהתחתן לא מזמן.