מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

חיי קהילה יהודית בליטא

סבא ואני
ראש השנה שנת 1935
על החיים היהודיים בליטא אחרי מלחמת עולם השנייה ולפניה.

שבליטא . לפני מלחמת העולם השנייה שם הייתה קהילה יהודית בת כאלפיים איש מתוך ששת אלפים של תושבים.

חיי הקהילה היו תוססים: היה גן ילדים ושני בתי ספר עברי ויידיש וגימנסיה, 2 ספריות. מפלגות – תנועות (השומר הצעיר, החלוץ הצעיר, ביתר, בונד…) . פעילות ספורטיבית בסניפי מכבי והפועל. בעיר היה בית הכנסת הגדול מאבן ומפואר מאוד. הוא עמד במקום הכי נמוך בעיירה. למה? מפני שהנוצרים דרשו זאת! כדי להשפיל את היהודים. רוב מכבי אש היו יהודים. במסחר ובמקצועות שלטו יהודים.

אחרי מלחמת העולם השנייה לעיירה חזרו כארבעים משפחות והם מצאו … בתים ריקים. ומחוץ לעיר מצאו קבר אחים גדול. חיי הקהילה היהודית חוסלו ולכן לקיים חגים, מצוות במשטר קומוניסטי היה קשה.

החתונה (חסענע)
ערב אחד, בדחיפות, הוזמן סבי ואביו לשכן… לחתונת בנו. בבית הקטן נדחקו כ- 20 איש… הילדים החזיקו את המקלות… אחד המבוגרים ניהל כל הטכס… המבוגרים התפללו והילדים החזיקו את ארבעת המקלות … הכלה והורי הצעירים עשו שבע הקפות סביב החתן… בסוף הילדים קבלו סוכריות ו… התבקשו לא לספר לאף לא אחד על הטכס. לא הייתה מוזיקה ולא היו ריקודים.משמעות החופה 4 קירות של בית החדש לזוג צעיר…7 הקפות (שבע ימים של שבוע, פסח נמשך 7 ימים, חנוכה…)
ברית מילה
מצווה… גם טכס "סודי"… כאשר נולדו 3 5 בנים היו מזמינים מוהל מוילנה והוא היה מבצע את ברית המילה לכל הילדים. לן בעיירה לילה אחד ובבוקר כבר חוזר לוילנה.
פוגרום לפני ראש השנה
בשנת 1958, לפני ראש השנה, משפחה ליטאית הבעל שתיין ופושע – העלילו על יהודי נכה מלחמה שניסה לחטוף ילד והצליח לחטוף את אחותו… ומסתירה בביתו, כדי להשתמש בדמה. התאספו מאות ליטאים היום היה יום שוק ודרשו בצעקות ואגרופים מהמשטרה לבצע חיפוש בביתו. ברור, שהשוטרים לא מצאו דבר. ההתקהלויות נמשכו כמה ימים. סבי והילדים יהודיים אחרים באותם ימים לא הלכו לבית הספר. ליד כל בית יהודי מספר לילות שמרו שוטרים וחיילים… בלילה, כאשר משמרת לילה חזרה מהמפעל, נזרקה אבן שפגע בתריס…  נשמע "בום" חזק. זה היה לילה מפחיד.
מתוקים – סיפור הגלידה
קהילה היהודית לרוב הייתה ענייה. כדי לשמח את הילדים האימהות המציאו כל מיני דברים טעמים ומתוקים.
בעיירה הקטנה שנולד סבי היו מוכרים גלידה פעם – פעמיים בשבוע בימי הקיץ. הגלידה הייתה בטעם אחד וצבע אחד לבן עם וניל. הגלידה על ידי מכשיר (בדומה למכשיר של פלאפל).
כשסבא רצה גלידה היה מקבל רובל או שניים ורץ לקנות. כל פעם שמכרו גלידה היה תור ארוך של ילדים ושהגיעה תורו של סבא הוא הביא למוכר שני רובל וקיבל גלידה : שני עיגולים של וופל ובינם הגלידה. אז אבא שלו אמר שאם הוא רוצה שני רובל בשביל הגלידה הוא צריך לעבוד, "אין ארוחות חינם".
סבא לא ידע במה לעבוד, אז אבא שלו לימד אותו ליצר רצועות לשעוני יד שהוא היה בערך בן שבע. אבא שלו אמר לו להתבונן איך הוא עושה את זה. קודם הוא הסביר שצריך להיות סדר במקום העבודה: סכין חדה תמיד יש להחזיר למקום אחד, להכין את החומרים (דבק מגע, חתיכות קטנות של עור, להעביר חוט תפירה מתאים במכונת התפירה…). אחרי שהוא למד קצת הוא התחיל לייצר רצועות לשעון. הרצועות היו מכל מני צבעים וגם מכל מני צורות וככה הוא הרוויח כסף לגלידה.
הבישול הראשון
כשסבא היה בן שמונה הוא ונסע עם השכנים שלו לשבוע ליד הים הבלטי ביער בבית קטן. הוא ועוד שני חברים שובבים החליטו לעשות "פיקניק" ביער עצמאי בלי מבוגרים. הם לקחו מהמקרר לכל אחד ביצה ועגבנייה, מחבת, גפרורים ובדרך אספו מקלות למדורה. הם הלכו ליער ומצאו מקום של מדורה  שכבר הייתה כבויה. סבא הדליק את המדורה, שם מחבת על האש ושבר את שלושת הביצים … (היה להם מזל יותר משכל, כי הם יכלו לשרוף את היער ולהישרף בו).
סבא ניסה להפוך את החביתה והוא לא הצליח, כי החביתה נדבקה למחבת. הוא הצליח להפוך את זה חתיכות חתיכות, ובסוף אכלו עם לחם ועגבנייה ומלח. היה טעים מאוד. עד עכשיו לא יכול לשכוח את הטעם השרוף.
(למה החביתה נדבקה למחבת? כי הם לא ידעו שצריך שמן. ככה רכש נסייון).
העשרה
"יהדות ליטא נחשבה לאחת הקהילות היהודיות הגדולות והחשובות בקרב יהדות מזרח אירופה והמרחב האשכנזי כולו. קהילת יהודי ליטא הייתה בעלת ייחודיות משלה, ונודעה כמעוז הלמדנות התורנית והישיבות הגבוהות, לצד השכלה לא-תורנית". ויקיפדיה
תשע"ו

 

מילון

פוגרום
להרוס, לשבור

בלבוסטע 
אישה שמנהלת את העניינים. במקור: באלאבאסטע - בעלת הבית

פוילע - שטיק 
התחכמויות, תעלולים.

קארטופאלאך 
תפוחי אדמה. 

יהדות ליטא
יהדות ליטא נחשבה לאחת הקהילות היהודיות הגדולות והחשובות בקרב יהדות מזרח אירופה והמרחב האשכנזי כולו. קהילת יהודי ליטא הייתה בעלת ייחודיות משלה, ונודעה כמעוז הלמדנות התורנית והישיבות הגבוהות, לצד השכלה לא-תורנית.

ציטוטים

”הרס של קהילה יהודית בליטא אחרי מלחמת העולם השנייה“

הקשר הרב דורי