מאגר סיפורי מורשת

סיפור חיי

נולדתי בארץ, בשנת 1936 לאחר שסביי עלו לארץ מפולין יחד עם אימי, ממש בתחילת השואה, בארץ אימי התחתנה עם אבי שגם עלה מפולין(כמו אימי) בשנת 1935 ושנה אחר כך אני נולדתי. עד גיל 14 חייתי בתל אביב, ובגיל 14 העבירו אותי ואת אחיי לקיבוץ בדרום, מכיוון שאימי הייתה חולה, ומאז נקשרתי לקיבוץ.

לאחר הצבא עברתי עם הוריי בחזרה לתל אביב, לשכונת רמת אביב, שרק נבנתה אז, למרות שאני רציתי לחזור לקיבוץ. בתל אביב הכרתי את בעלי והתחתנו. הוא לא רצה לעבור לקיבוץ ולכן נשארנו בתל אביב. עם השנים נולדו לי שני בנים ועברנו לערד שבדרום. ילד אחד שלי, הבכור, עבר לגור ביישוב קטן ליד ירושליים והצעיר גר בעמק.

לפני 8 שנים, עברתי לפה, ונהייתי שכנה של בני הצעיר, אך בכל השנים האלו, ליבי עדיין היה עם הקיבוץ.

סיפור מתוך חיי

התחתנתי עם איש מוסד, היו לנו הרבה שליחויות, לאלג'יריה, מרוקו, יוון… הכי אהבתי את תקופתנו ביוון, חיינו שם שנתיים, ובסוף ההריון הראשון, החלטתי שאני חוזרת לארץ כי רציתי שבננו יהיו צברים, כמוני.

בתקופתינו ביוון עזרנו להבריח יהודים מרומניה, ששם היה שלטון קומוניסטי בתקופה ההיא, שלא נתן ליהודים לצאת מרומניה. מרומניה הבריחו את היהודים לאפגניסטן ומשם ליוון, וביוון אנחנו עזרנו להעלות אותם לארץ. בזמן השליחויות שלנו, עברנו בהרבה ארצות, וזה לא היה קל, כל כך הרבה שפות, מנהגים, מאכלים…

הזוית האישית

רעות הרטל: המפגשים לימדו אותי הרבה, והקשר שלנו התחזק עם כל מפגש, למדתי על חייה ואולי נפגש שוב בשנה הבאה.