מאגר סיפורי מורשת

יהדות מקסיקו, היהודים במקסיקו, הגיעו בתחילת המאה העשרים ושם הקימו קהילה והמוסדות ששייכים לענייני הקהילה כמו בתי ספר, בתי כנסת, ביקור חולים, עזרת נשים, וכדומה. היהודים האלה באו בעיקר מארצות המזרח כמו סוריה ולבנון. אחרי כמה שנים הצטרפו יהודים ממערב אירופה וגם מטורקיה ויוון ואז נולדו שלוש קהילות נפרדות אבל עם פעילויות משותפות.

 

הקהילה שלי היא קהילה קטנה, של 40,000 אנשים. לכל קהילה יש בתי ספר ובתי כנסת משלהם עם המסורת שכל אחד הביא מארצו. יש לנו מרכז ספורטיבי מאוד גדול ויפה ובו כל הילדים משתתפים בחוגים ופעילויות ביחד ומכירים זה את זה. הקהילה שלי מאוד מסורתית ומאוד קשורה לציונות ולארץ ישראל וקיימות הרבה תנועות נוער מכל הגוונים הפוליטיים והדתיים. מקסיקו עיר מדהימה בה היהודים היו יכולים ללמוד ולהתקדם ולהביע את דעתם ללא פחד.

סבא וסבתא מצד אבא שלי באו מעיירה קטנה בפולין, שכעת שייכת לאוקראינה .סבא שלי בא לפני המשפחה שלו ועבד כמה שנים עד שחסך כסף כדי להביא את אשתו ושלושת ילדיו, אבא שלי היה בן 8 בזמן זה ושמו היה יוסף. לסבא שלי הייתה חנות שבה מכרו דברי עור. כל הגויים אהבו מאוד את סבא שלי.

 

בדרך כלל הגויים במקסיקו התנהגו מאוד יפה כלפי כל היהודים וכמעט לא הרגשנו שום אנטישמיות. ההורים של אמי באו מרוסיה וסבתא שלי הייתה בהריון עם אימא אז הם כבר הקימו משפחה במקסיקו. היו להם חמישה ילדים והם עבדו מאוד קשה לתת חינוך לילדיהם ובקושי למדו עד התיכון וספרדית נהפכה לשפת אם של כולנו. לי יש אח ואחות ושלושה ילדים. בני הבכור, דניאל, עשה עלייה אחרי התיכון ולמד באוניברסיטה בירושלים, התחתן ויש לו כאן שלוש בנות. בתי האמצעית, שרון, למדה באוניברסיטה במקסיקו, שם התחתנה ויש לה בת ושני בנים ובתי הצעירה ביותר גם למדה בירושלים, התחתנה ויש לה שלוש בנות ובן. יש לי הרבה דודים ודודות והרבה בני דודים וביחד אנחנו כבר יותר ממאה אנשים.

 

כל בני משפחתי שומרים על המנהגים היהודים וכל המשפחה המורחבת (הדור שלי ,ילדינו ונכדינו ) למדנו ולומדים בבתי ספר יהודים. אנחנו היינו משפחה מאוד מאוחדת ותמיד בילינו את החגים כולנו ביחד. חג הפסח וראש השנה התאספנו כולנו אצל סבתא מצד אבא שלי והיינו ששה עשר אנשים .היינו מאוד שמחים במיוחד הילדים בגלל שסבתא נתנה לנו לקפוץ על המזרונים ולישון שם. כשכולנו הנכדים גדלנו והתחתנו וכבר לא היו לנו סבתא וסבא חגגנו כל אחד בבית שלו. מצד אבא שלי אנחנו 41 אנשים ומצד אימא שלי אנחנו 126 אנשים.

 

מרתה מספרת: סיפור חיי  

אני הבכורה במשפחתי. כאשר סיימתי תיכון באתי לישראל והייתי בקיבוץ כמה חודשים, שם למדתי עברית ועבדתי בעיקר בחדר האוכל. אחר כך למדתי שנה באוניברסיטת בר אילן. כאשר חזרתי למקסיקו למדתי כימיה באוניברסיטה, עבדתי כמה זמן במעבדה. באותה תקופה התחתנתי ונולדו לי שלושה ילדים, בן ושתי בנות. שלושתם למדו בבית ספר יהודי. אני לימדתי כמה שנים בתיכון ואחרי זה התמחיתי בברידג' והיה לי מועדון ברידג' וגם לימדתי.  

 

במשפחה שלנו תמיד חלמנו על עלייה לארץ ישראל והחינוך שאני ובעלי קיבלנו ומסרנו לילדים שלנו היה חינוך מסורתי וציוני. אחרי 50 שנים כשהגעתי בפעם הראשונה לישראל סוף סוף עשינו עלייה. הבן שלי דניאל הקים משפחה בישראל וגם הבת הקטנה שלי ליאורה. יש לי מהם שבעה נכדים. אבל לא הכל ורוד והבת שלי שרון נשארה עם שלושת ילדיה. אנחנו משתדלים לבקר אצלה כל שנה. אנחנו מאוד שמחים שבשנים האחרונות שלנו נחיה במדינה שלנו.

 

"יהדות מקסיקו היא הקהילה היהודית השלישית בגודלה באמריקה הלטינית (אחרי יהדות ארגנטינה ויהדות ברזיל), ותחילתה במאה ה-16 באזור מדינת מקסיקו של היום….כיום יש במקסיקו כ-50,000 יהודים, רובם מתרכזים בעיר הבירה מקסיקו סיטי וכן ישנן קהילות בפוא‏בלה וקוארנבקה (כ-300 משפחות), גוודלחרה (כ-200 משפחות), מונטריי (כ-200 משפחות), טיחואנה (כ-60 משפחות), וקנקון (כ-40 משפחות)". ויקיפדיה

 

תשע"ו