מאגר סיפורי מורשת

שמי תמר אירני. נולדתי בשנת  1959 להוריי אברהם וחיות חיה חקשורי, בעיר צפת שבארץ ישראל. אני קרויה על שמה של אחותי ע"ה שנפטרה בגיל עשרים, כשנה לפני הולדתי, בשנת 1958. באותה שנה הוריי ואחיי עלו מפרס.

הוריי סיפרו לי שכאשר נולדתי נהיה אור גדול בבית. כבר בהיותי בגיל שש טיפלתי בכל האחיינים שלי ועד היום הגיסות שלי אומרות לי, שאלו הילדים שלי. ובגיל עשר ניהלתי כבר את החנות שהייתה לנו.

החשבונייה בעזרתה ערכתי חשבונות בחנות

גדלתי בחצור הגלילית שבצפון, כשהייתי בגן היו איתי ילדים לא דתיים. היינו שרים שירים בכל ימות החול וביום שישי היינו שרות שירי שבת כמו שאנחנו שרים היום בשולחן שבת. המשחקים שהיינו משחקות היו חמש אבנים ותופסת. אהבתי מאוד לקרוא ספרים. באמצע כיתה א' החליטו הוריי להעביר אותי מבית ספר "משכן" לבית ספר "חוני המעגל". בתיכון למדתי ארבע שנים בבית ספר "בית יעקב" בקריית אתא. לאחר מכן התחלתי ללמוד באוניברסיטת בר אילן בצפת ובאמצע השנה עברתי לכפר חב"ד, למכללת "בית רבקה". זכור לי שהמנהל, הר' שמואל חפר, היה נכנס לכיתה בה למדתי ומשבח אותי.

בשנת 1973 פרצה מלחמת יום הכיפורים. אני זוכרת בתור נערה, איך באמצע תפילת יום כיפור נכנסו חיילים מפיקוד העורף ודרשו מכל המתפללים להיכנס בזריזות למקלטים. כולם יצאו מבית הכנסת ורצו מבוהלים ומפוחדים למקלטים. האחים שלי נלחמו בחזית במלחמת יום הכיפורים, אני זוכרת שעברו עלינו ימים קשים של דאגות וחרדות. הייתה זאת מלחמה מפחידה. בכל פעם שנשמעה אזעקה רצנו מיד למקלט.

אצלנו בבית אין מקלט כי אני גרה בבניין ישן, לכן, ישבנו בין הקירות הפנימיים בבית. כולם היו בפאניקה, יושבים ואומרים תהילים ומקווים רק לטוב.

בגיל תשע-עשרה, בכ"ד אב תשל"ח, התחתנתי. החתונה התקיימה ב"אולמי גיל" בקרית מלאכי. החתונה הייתה גדולה ושמחה מאוד. בתקופה זו היו כבר מצלמות ויש לי תמונות מהחתונה. אחרי החתונה עבדתי בתחילה בבית ספר "נצח ישראל" בקריית מלאכי. לאחר מכן לימדתי בכל בתי הספר בקרייה. כעבור כמה שנים נולדו לי שלשה בנים ושלוש בנות וכולם גרים, ברוך ה', בקריית מלאכי.

בשנת 2006 עברתי אירוע מוחי מאוד קשה ובעקבותיו כל פלג גוף שמאל ניזוק ואני לא רואה בעין שמאל. למזלי, לא רואים זאת חיצונית, אבל כל הבדיקות מראים שכל פלג גוף שמאל רדום. הרופא לא מבין איך זה שאני הולכת רגיל ולא רואים זאת. אני כל רגע מודה לבורא עולם שאני עומדת על הרגליים ולא מרותקת לכסא גלגלים. תודה לך בורא עולם.

כיום, סדר יומי מתחיל בליווי בהסעה לשני ילדים, אחים תאומים, רן ודן, בני אחת עשרה, מתלמי יחיאל. רן ילד בעל צרכים מיוחדים המרותק לכסא גלגלים ועובר הרבה פרכוסים, הוא לומד בבית ספר "ניר" באשדוד. דן ילד אוטיסט שלומד ב"גוונים" באשדוד. אני לוקחת אותם וכשאני חוזרת אני מלווה ומדריכה קשישה בביתה. לאחר מכן, אני הולכת לעבוד ב"אופק" – מסגרת של אנשים עם מגבלות.

הבורא נתן לי גם שמונה עשר נכדים שיחיו וכל נכד הוא עולם בפני עצמו. אנו בקשר תמידי עם כולם, מבקרים אותם ושמחים לעזור בגידולם. אני מודה לקב"ה יום יום שנותן לי את הכח לתמוך ומתפללת שאוכל להמשיך במשימות הקדושות.

הזוית האישית

סבתא תמר: בכל מפגש התרגשתי מאוד להיזכר בסיפוריי ובעבר, לצאת קצת להפסקה ממרוץ החיים, לקחת קצת חופש מהעבודה ולספר את סיפורי לנכדתי שחיכתה בציפייה מרובה למפגשים הללו כדי לשמוע את המשך הסיפור. נהניתי מאוד מאוד!

נכדה – טליה ואזאנה: נהניתי מאוד בתכנית "הקשר הרב דורי". לא תמיד יש לסבתא או לי זמן לשמוע את סיפור חייה ובזכות היוזמה של בית הספר זכיתי לזמן איכות עם סבתא, לשמוע את סיפורי העבר שלה המחכימים ונותנים אור אחר לחיים.