מאגר סיפורי מורשת

שנותי הראשונות

נולדתי בשנת 1943 בבית חולים הדסה בתל אביב, להורי שפרה וצבי, במשפחה היינו שני ילדים- אחותי גליה המבוגרת ממנו ב-7 שנים ואני. אמי נולדה בלטביה בשנת 1913 ועלתה לארץ עם משפחתה בשנת 1933, (הוריה ו–4 אחיותיה). המשפחה התגוררה בתל אביב.

תמונה משפחתית מילדותי

אבי נולד בגליציה (שהייתה חלק של פולין) בשנת 1907. בשנת 1925 עלה אבי לארץ במסגרת גרעין של השומר הצעיר וחי את שנותיו הראשונות בקיבוצים בעמק יזרעאל. הורי נישאו בשנת 1935 והתגוררו במקומות שונים בתל אביב. הדירה הראשונה שגרתי בה הייתה ברחוב דיזינגוף 25 בתל אביב, סמוך להיכל התרבות של היום. הייתה לנו דירה בת 3 חדרים. כילד אני זוכר שחדר אחד מתוך השלושה היה מושכר לזוג נוסף שחלק אתנו את הדירה – דבר שהיה מאוד מקובל באותם ימים.

בית הספר היסודי

הלכתי לגן ילדים, גן גאולה, שהיה סמוך לביתנו. אני זוכר שהייתי הולך לגן הילדים בכוחות עצמי. עם סיום הגן, בגיל 6, התחלתי את לימודיי בבית הספר היסודי הכרמל ברחוב הנביאים בתל אביב, שם למדתי מכתה א' עד כתה ח' (חטיבת ביניים עדיין לא הייתה קיימת).

באותה תקופה לא היה מחשב,ולא הייתה טלוויזיה. גם לא היו חוברות עבודה כפי שמקובל היום. בתחילת כל שנה היינו מקבלים מבית הספר את ספרי הלימוד המתאימים לאותה שנה. המורה היה מלמד באמצעות הרצאה, ובאמצעות קריאת החומר מספרי הלימוד. את שיעורי הבית היינו כותבים במחברות, שגם אותן היינו מקבלים מבית הספר.

בבית הספר הייתה מסעדה, בה הגישו ארוחת צהריים. את הארוחה בישלו תלמידי בית הספר במסגרת לימודי מקצוע שנקרא "תזונה". אני זוכר שמאוד אהבנו את שיעורי התזונה, ובעיקר את הימים בהם הכנו את ארוחת הצהריים במסעדה. היום הולכים הילדים לחוגים שונים כתוספת ללימודים בבית הספר. בתקופתי הייתה בבית הספר פעילות בשעות אחרי הצהריים במסגרת "בית התלמיד". בבית התלמיד היו חוגים שונים כגון: חוג דרמטי, חוגי ספורט שונים, חוג שחמט, חוג טיסנאות, חוגי מוזיקה, מקהלה וכו'.

משחקי הילדות העיקריים שלנו היו משחקי כדור – מחניים וכדורגל. בנוסף אני זוכר משחקים כגון "חמור ארוך", קלאס, קפיצה בחבל,תופסת ומחבואים. בבית הספר היו לנו לימודי חקלאות. יום בשבוע היינו נוסעים לחוות אפעל ברמת גן והיינו עובדים במשך יום שלם בעבודות חקלאות שונות. אני זוכר שבעיקר עסקנו בגידול ירקות. מידי פעם היו מחלקים לנו את התוצרת החקלאית אותה גידלנו בגן הירק. אני זוכר שכילדים הפעילות החברתית שלנו התנהלה ב"שכונה". עיקר הפגישות היו ברחוב, במשחקים ובפעילות משותפת. כשהייתי בגיל 12, עברנו לגור בשדרות דוד המלך בתל אביב, סמוך לכיכר מלכי ישראל. למרות המרחק הגדול מביתנו החדש, העדפתי להמשיך וללמוד בבית ספר הכרמל.

תנועת הנוער הייתה חלק מאוד חשוב מחיינו. אני הצטרפתי לתנועת הצופים בכיתה ו'. הפעילות בתנועה הייתה פעמיים בשבוע, מאוד דומה למקובל היום. בנוסף לפעולות השבועיות היינו יוצאים לימי שדה, לימי ספורט ולטיולים ברחבי הארץ. עם סיום בית הספר היסודי, עברתי לבית ספר תיכון, שהיה מכתה ט' עד כיתה יב'. אני למדתי בבית ספר תיכון עירוני א', ברחוב ביכורי העיתים בתל אביב. בכיתות ט' ו – י' למדנו כל התלמידים את אותם המקצועות. לימודי המגמה היו בכיתות יא' – יב'. המבחר היה מאוד מוגבל ולא מגוון כמו שמקובל היום.

בית ספר התיכון

בשנים בהם למדתי בבית הספר התיכון,הפעילות העיקרית שלנו מחוץ ללימודים הייתה במסגרת תנועת הנוער. לא עבר כמעט יום בשבוע ללא פעילות. אפשר לומר שתנועת הנוער הייתה במרכז חיינו ועד היום אני זוכר אותה כמקום שאותו מאוד אהבנו (לעומת בית הספר שאותו שנאנו). הפעילות בתנועת הנוער בתקופת בית ספר התיכון (אני הייתי בתנועת הצופים, בשבט דיזנגוף בתל אביב) התחלקה למספר חלקים. חלק אחד – פעילותנו כחניכים. פעילות זו כללה שתי פעולות בשבוע בשעות הערב (יום ד' ויום שבת) ופעילות בימי שישי בערב.

אחד הדברים שאני זוכר זה שבתחילת כל פעולה המדריך היה מלמד אותנו שיר ישראלי חדש. לאחר מכן הייתה שירה בציבור. לאחר מכן המדריך היה מעביר פעולה, לפי תכנים שהוחלט עליהם בתנועה. לאחר הפעולה היינו רוקדים ריקודי עם ישראליים, שהיו בעיקר ריקודי מעגל וריקודי זוגות. פעילות חשובה ומרכזית הייתה הדרכת השכבות הצעירות בשבט, באמצע השבוע ובשבת. בנוסף לכך, "הצריף" של תנועת הנוער היה מקום שבאים אליו גם ללא פעילות מסודרת. תמיד היה אפשר לפגוש שם מכרים וחברים.

בתקופת הקיץ, הייתה יוצאת כל השכבה ל"מחנה עבודה" לקיבוץ, לתקופה של חודש ימים. בקיבוץ היינו עובדים ומשתלבים בכל ענפי העבודה שהיו ובעיקר כעזרה בעבודות החקלאות הבוערות. אני יכול לומר כי בתקופה זו של התיכון, תנועת הנוער הייתה ביתנו השני. אני זוכר תקופה זו כאחת התקופות היפות והמעצבות בחיי. שבט דיזנגוף של תנועת הצופים, היה ממוקם במקום שבו עומד היום הבניין של עיריית תל- אביב. כיכר מלכי ישראל הייתה מגרש ריק וגדול שבו היינו מקיימים את הפעילות העיקרית שלנו.

עם גמר הלימודים התגייסתי לצבא ושירתי בנח"ל. כמקובל באותה תקופה בנח"ל, חלק מהשירות הייתי במסגרת של גרעין בקיבוץ, וחלק מהשירות היה ב"נחל המוצנח". לאחר סיום השירות הצבאי הצטרפתי לקיבוץ שדה בוקר בנגב. לאחר שעזבתי את הקיבוץ, נרשמתי ללימודים בטכניון בחיפה, בו סיימתי את לימודיי בהנדסת בניין.

בין תקופת הצבא לתחילת הלימודים כמו שמקובל היום – עשינו "טיול אחרי צבא". בתקופתי סגנון הטיול היה שונה ממה שמקובל היום. היעד שלנו היה אירופה המערבית. כמקובל אז, טסנו לרומא שבאיטליה, וקנינו מכונית שאתה הסתובבנו כמה חודשים באירופה. בגמר הטיול חזרנו לרומא,מכרנו את המכונית, וחזרנו לארץ באנייה.

את אילנה (סבתא שלנו) אני מכיר מגיל 12 מהצופים. כל השנים היינו ידידים טובים אך לא היינו זוג. כאשר כבר הייתי בטכניון, נפגשנו במסיבה אליה הגיעה אילנה בחברת חבר משותף שלנו. באותו ערב קבענו להיפגש שוב ומאז- אנו ביחד.

מהצופים לצבא

הקמנו משפחה

התחתנו בקיץ 1967. תכננו חתונה גדולה, אך אז פרצה מלחמת ששת הימים ובמקום מה שתוכנן, התחתנו בבית הכנסת במסגרת משפחתית מצומצמת.

תמונת החתונה – לפני 50 שנה

לאחר נישואינו גרנו בגבעתיים. בנינו הבכור אלעד נולד בשנת 1968. ביתנו עינת (אימא של דנה) נולדה בשנת 1971 ונטע הבת הצעירה נולדה בשנת 1976. בשנים 1974 עד 1977 גרנו באי ג'מייקה, הנמצא באיים הקריביים. עבדתי שם בחברה ישראלית בהקמת פרויקטים למגורים. נטע ביתנו הצעירה נולדה שם.

בשנת 1980 עברנו לגור ברעננה, אלעד למד בחטיבת הביניים בבית ספר אוסטרובסקי, ולאחר מכן עבר לפנימייה הצבאית בחיפה שם למד בבית ספר הראלי. במסגרת שירותו הצבאי סיים אלעד קורס טייס כנווט קרב,תפקיד אותו הוא ממלא עד היום במסגרת שירות המילואים שלו.

עינת למדה ברעננה בבית ספר אוסטרובסקי, הייתה חניכה ומדריכה מאוד פעילה בתנועת הצופים. עינת שירתה בצבא בתפקידים שונים, וסיימה את שירותה כקצינה בחטיבת הצנחנים. נטע, האומנית שבמשפחתנו, למדה בבית הספר התיכון "תלמה ילין" בתל אביב. גם נטע הייתה מאוד פעילה בתנועת הצופים. לאחר סיום התיכון התגייסה נטע ל"שנת שירות" ואת שירותה הצבאי מילאה כמש"קית חינוך.

אלעד  וטלי נישאו בשנת 1995. יש להם  3 ילדים – מיקה, שנולדה ב- 1997. שירה, שנולדה ב- 2001 ונמרוד שנולד ב- 2007.

עינת ומוישיק נישאו בשנת 1993. יש להם 4  ילדים- גל, שנולדה ב- 1997. יובל, שנולד ב- 2000 ואיתי ודנה שנולדו ב- 2005.

נטע וצפריר נישאו בשנת 2003. יש 4 ילדים- עומר, שנולד ב- 2005. נועה, שנולדה ב- 2007. יונתן, שנולד ב- 2010 ויותם שנולד ב- 2013.

כולנו גרים בהוד השרון, קרוב מאוד אחד לשני.

עינת בתלבושת אחידה בגן בג'מייקה

יש לנו 11 נכדים, כולם סביבנו ואנו מאוד מאושרים מכך. אנחנו מאוד אוהבים לבלות כל המשפחה ביחד. אנחנו יוצאים מדי פעם לטיולים משותפים בארץ ובחוץ לארץ.

כל המשפחה שלושה דורות 19 בני משפחה

הזוית האישית

דנה: לי היה ממש כיף לעבוד עם סבא שלי וגם למדתי שאבא שלו ובן דוד שלי נולדו באותו יום בהפרש של שנים וגם למדתי שהוא גר פעם בג'מייקה ושדודתי נולדה שם.

סבא: מאוד נהניתי להעלות זיכרונות מתקופת ילדותי, ולשתף אותם עם דנה. דנה גילתה עניין רב בכל מה שסיפרתי וזוהי הנאתי האמיתית.