מאגר סיפורי מורשת

שלום שמי ולדימר זלקינד. נולדתי ברוסיה בשנת 1957 בתאריך 7 לאוגוסט במוסקבה. אני משתתף השנה בתכנית הקשר הרב דורי יחד עם נכדי איתי. ולו סיפרתי את סיפורי.

תמונה שלי מילדותי

נוביי גוד: "נובִי גוֹד (ברוסית: Новый Год – "השנה החדשה") הוא חג לציון תחילתה של השנה האזרחית. החג נחוג במדינות ברית המועצות לשעבר בלילה שבין ה-31 בדצמבר ל-1 בינואר, ולרוב, גם בקרב מהגרים דוברי רוסית בשאר מדינות העולם, כולל עולים במדינת ישראל.". ויקיפדיה

החג שאני הכי אהבתי זה שנה חדשה (נוביי גוד), את החג הזה חוגגים ב – 31 לדצמבר בלילה.

פעם אחת כל המשפחה שלנו: אבא, אמא, אחותי וגם חברים של ההורים שלי נפגשנו יחד, בעקבות מנהגי החג קישטנו עץ אשוח- התחלנו לקשט אותו בכדורים ובבובות של סבא קור אך במקום שלג שמנו על העץ צמר גפן. לאחר קישוט העץ כולנו ישבנו בשולחן החג, אכלנו, שתינו וצחקנו והיה מאד כיף.

אבא שלי התחפש לסבא קור והיה לו זקן מצמר גפן. באמצע החגיגה אבא שלי החליט לעשן סיגריה והסיגריה שלו פתאום נפלה בדיוק על הזקן שעשוי צמר גפן, הזקן התחיל לעלות באש, אבא שלי נבהל ומרוב בהלה הוא זרק את זקנו על העץ אשוח. כולם התחילו לצעוק מכיוון שעל העץ היה צמר גפן במקום שלג והוא התחיל לבעור.

חבר של אבא שלי החליט לזרוק את הזקן מחוץ לחלון וזה פגע בטעות בוילון וגם הוילון התחיל לעלות באש. אחרי זה כתוצאה של בהלה גם הספה התחילה לעלות באש לבסוף בעזרת צינור הגינה שלנו הצלחנו להשתלט על האש ולכבות אותה. כך נגמר אצלנו חג השנה החדשה. לסיכום אסור לעשן בבית (גם בכללי אסור לעשן) וחשוב לשמור תמיד על כללי הבטיחות.

הזוית האישית

איתי: אני מאוד נהנתי מהחויה ואני בטוח שנזכור זאת לנצח.