מאגר סיפורי מורשת

שמי כרמלה ונולדתי בשנת 1945 בנתניה. שם אבי-אברהם ושם אימי רבקה ואחותי אסתר בת 63. אבא עסק בבניין ואמא הייתה עקרת בית.

למדתי בבית ספר דתי- תחכמוני. אהבתי ללמוד תנך, ספרות ומוזיקה. איני זוכרת את ימיה הראשונים של קום המדינה, אך אני זוכרת את חגיגות יום העצמאות.

בימים שלפני החג הייתה התרגשות רבה, קנינו בגדים חגיגיים, תלינו דגלים וחיכינו לערב יום העצמאות כי כל שנה נסענו לתל-אביב לחגוג. רחובות תל אביב היו מלאים באנשים שרקדו עד אור הבוקר. נהגנו לצפות במצעד צה"ל.

במהלך עשרים שנות המדינה הראשונות נערך מצעד כללי של צה"ל אחת לשנה. בשנות המדינה הראשונות היה המצעד האירוע המרכזי של חגיגות יום העצמאות, ומשך קהל של מאות אלפי צופים. הצופים תפסו מקום בציידי מסלול המצעד שעות לפני תחילתו וקיבלו את פני הצועדים בהתלהבות.

ההתלהבות מהמצעד בשנותיו הראשונות נבעה מעצם קיומו, לאחר כל שנות הגלות שבהן לא היה לעם היהודי צבא, ולאחר תקופת היישוב שבה לא התקיים צבא סדיר. במצעדים הוצגו כלי נשק כבדים, כלי שריון ומטס אווירי, ואלה גרמו חוויה עזה לקהל הצופים שבעיניהם היה מצעד זה מימוש של חזון, ומעולים חדשים  המצעד המחיש להם את ריבונותה ועוצמתה של המדינה.

חבל שהיום אנו לא חוגגים כך.