מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

חבלי עליה

יצחק ובנצי
בנצי
ילד יהודי כמעט נחטף

בשנת 1935 נולדתי בתימן להורי שמחה ושמואל מסורי. כעבור כשנתיים החליטו הורי לעלות לארץ ישראל.
באותה התקופה הייתה סכנה גדולה ליהודים שהתגלה רצון עלייתם לארץ ישראל.
אימי עסקה בהכנות במשך שבועות רבים היא אפתה עוגיות יבשות. את העוגיות שלחה עם שליחים לבני
משפחה כצידה למסע החשאי שאליו היינו אמורים לצאת לדרך.  הורי החליטו לעזוב  ולצאת לדרך באחד
ממוצאי שבת. אימי בשלה ארוחת ערב לפני היציאה לדרך.  הורי השאירה את הדירה עם כל תכולתה.
החזירו את המפתחות לבעל הדירה, ואותי העמיסו בתוך סדין על הכתף ויצאו לדרך בחסות החשיכה .
בלילות צעדנו ברגל ובימים התחבאנו בתוך מערות או התארחנו בכפרים אצל יהודים. כך הגענו לעדן שהיא עיר
נמל שממנה יצאו אניות לכל העולם. בעדן שהינו בתקופת מלחמת העולם השנייה.
 
תמונה 1
                                                        הורי שמחה ושמואל
 
 
ילד קטן הולך לאיבוד
בכל ישוב יהודי היה  מלמד שנקרא "מורי" שמשמעו מורה לתלמידים צעירים, כך גם בעדן.  אני זוכר אותו היטב
למרות שהייתי בגיל ארבע בלבד, בשל גילי  הצעיר לא קבלתי ממנו מכות בשוט, שהיה מונח על כתפו במצב הכן.
אבי ז"ל היה איש ירא שמים ואוהב את התורה.  זכור לי שכבוד אבי מורי לקח פח גדול של שמן זית, עשה לו פתח
בצד הכניס לשם פנס רוח. הוא הניח אותו על גג הבית  וזאת על מנת ללמוד שם תורה. 
באחד הימים בהיותינו בעדן הלכתי לאיבוד ברחוב, אשה ערביה שהזדמנה למקום אחזה אותי בידה והובילה
אותי לכוון שכונת הערבים.  בנס הזדמנה למקום אישה יהודיה,  היא זיהתה  אותי  כילד יהודי בזכות הפאות
שהיו לי ואיפינו את היהודים בתימן. האישה היהודייה הבינה שהערביה חוטפת אותי ודאגה להחזיר אותי
למשפחתי.  
 
העליה לארץ
הגענו באנייה לעיר הנמל קנטרה שבמצרים. מקנטרה נסענו ברכבת לתל אביב, לבית עולים שהיה ברחוב עליה.
מי שהיו  לו קרובים בארץ העלוהו על משאית ושלחוהו אליהם.
 
 תמונה 2
                                                                 תעודת עליה
לאבי ז"ל הייתה אחות ותיקה בארץ. גרנו אצלה במרתף במשך כארבע שנים משם עברנו לשכונת נווה חיים.
כאשר הגענו למקום מגורינו החדש בחדרה רשמו אותי לכתה א' בבית הספר תלמוד תורה בשכונה.
לאחר 4 שנים  עברנו לגור בשכונה אחרת הממוקמת בקצה השני של העיר חדרה ואני עברתי ללמוד
בבית ספר תחכמוני בחדרה.
משכונת נווה חיים עברנו למושבה באר יעקב. לאחר סיום בית הספר היסודי יצאתי לעבודה. עבדתי במגוון
עבודות: כשוליה במוסך, כנער שליח בדואר, ובחקלאות עבדתי עם אבי מורי  ז"ל עד גיוסי לצה"ל.  
לא התאפשר לי ללמוד בתיכון משום שהדבר היה כרוך בתשלום שכר למוד גבוה.  לאחר שרות סדיר
התגייסתי לשרות קבע  למשך ארבע שנים וחצי.  במהלך השנים עם שרותי בהגהה הגשמתי את חלומי
ועברתי קורס קצינים .
 
 
 תמונה 3
 
                                                  בתקופת השרות הצבאי עם אחי בני ז"ל וראובן
 
 
תמונה 4
 
                                                        בטקס הענקת הדרגות
 
לאחר שחרורי מצה"ל הלכתי לעבוד בחברת אגד. לאחר שלוש שנות עבודה כשכיר קניתי מניה והייתי חבר אגד
מן המניין. עבדתי עשרים ושמונה שנים עד צאתי לגמלאות .

מילון

מורי
מלמד ילדים תורה

ציטוטים

”כוח הרצון עולה על הקשיים “

הקשר הרב דורי