מאגר סיפורי מורשת

שמי  עזרא עדן נולדתי בארץ ישראל בעיר צפת להוריי יחיא ומרים בתאריך י"ב שבט תשי"א 19.1.1951.

גרנו בכפר שמאי ליד צפת ומירון שם גדלתי עד גיל שלוש לאחר מכן עברנו לראש העין. "כְּפַר שַׁמַּאי הוא מושב באזור הצפון ליד צפת, השייך למועצה אזורית מרום הגליל. הוא ממוקם על כביש 85 המחבר בין עכו לצפת. סמוך למושב זורם נחל עמוד, נחל איתן הזורם כל השנה ונמצא בטיפולה ובאחזקתה של רשות הטבע והגנים. המושב הוקם בשנת 1949 על ידי עולים מתימן". (ויקיפדיה).

כשסבא שלמה עדני עלה מתימן הוא רצה להעלות איתו ספרים רבים שהיו ברשותו. אבל לא נתנו לו לקחת את הספרים במטוס בטענה שהמשקל כבד ולא ניתן לקחת את כל הספרים, אפשרו לו רק לקחת חלק מהם ובתוכם את ספר ההפטרות. ספר ההפטרות בן כמאה שנה ,כתוב בכתב יד, נמצא היום בספריה של אחי. אמי נפטרה בכסלו שנה שעברה. כל הספרים שהיו בספריה נתרמו.

דוד של סבא קראו לו אהרון לוי הוא עלה לארץ מתימן לפני העלייה הגדולה. הוא עלה לארץ לבד ללא משפחה. התחתן שבועיים לפני תחילת מלחמת העצמאות שפרצה עם הכרזת המדינה בה' באייר 1948. ולצערנו הוא נפל בקרב בלטרון שבועיים לאחר שהתחתן.

אהרון לוי יהי זכרו ברוך

כך נכתב עליו במפעל ההנצחה הממלכתי "יזכור" שנערך ע"י משרד הביטחון: "טוראי לוי (נגר), אהרון בן פצ'ה ויחיא, נולד בעיר מסעוד, בתימן. אמו מתה עליו בילדותו ואמו החורגת עינתה אותו ובהיותו בן 15 ברח מן הבית והלך דרך ארוכה ברגל כדי לעלות ארצה. לאחר ייסורי רעב וצמא הגיע בי"ט באב תש"ד לקבוצת "אברהם" שליד כפר פינס. היה חבר הגדנ"ע בכרכור. את עלייתו לארץ ראה כזכות גדולה לעצמו וסיפר בדאגה על מצב היהודים בתימן. היה צנוע וישר-דרך. נכון לסייע לזולת בשעת הצורך בגוף ובממון. כבעל מסורת אהב את התורה והאגדה. בתחילת שנת תש"ח נשא אישה ובנה לו בית בשכונת התימנים "נוה אפרים" בכרכור. כעבור חודשיים התגייס לצבא שירת בחטיבה 7, ומילא כל תפקיד שהוטל עליו. השתתף בקרבות לטרון והיה גאה בשירותו כחייל עברי וחלם על פתיחת הדרך לירושלים.

אהרון נפל במשלט בית-סוסין ביום ב' בסיוון תש"ח (9.6.1948). נקבר בנען. הניח אחריו אישה – שושנה.  ביום ב' בסיוון תש"י (18.5.1950) הועבר למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בהר הרצל בירושלים".

מילדות עד לבגרות

גדלנו בבית קטן עם חדר אחד מטבח, שירותים ומקלחת. ביחד היינו משפחה של הורים ושלושה ילדים. כעבור שנתיים הוספנו עוד שני חדרים, שתי מרפסות ומדרגות לגג. שיחקנו ברחוב ובמגרש שהיה בסוף השכונה. בחצר היו עצי פרי היו עיזים והיה טבון שבו אימי אפתה את הפיתות. השכונה הייתה בתים עם מגרש גדול ובית הכנסת היה בתוך מבנה בריטי.

החברים שלנו היו מהשכונה ומהכיתה, בדרך כלל שיחקנו כדורגל , תופסת ומחניים ואחר הצהריים הלכנו לבית הנוער שהיה קרוב לבית, שם הייתה פעילות חברתית ומשחקים כמו טניס שולחן, כדורסל, כדור עף וכדורגל.

סבא בילדותו

זכרונותיי ממלחמות ישראל

כילד אני זוכר את מלחמת ששת הימים הייתי תלמיד בתיכון, כשפרצה המלחמה שלחו אותנו הביתה. כי לא היה מקלט בבית הספר. בבית לא היה לנו מקלט היה רק מקלט שכונתי שהספיק לכמות קטנה של אנשים. אלה שלא יכלו להיכנס למקלט הסתתרו בשוחות. אני זוכר שכשהיינו באוטובוס מפתח תקוה לראש העין ראיתי איך מטוסי קרב של הירדנים מפציצים את המחנה הצבאי בסירקין.

קרב בחאן ארנבה

קרבות הבלימה והתקפת הנגד הישראלית ברמת הגולן היו השלב הראשון של המערכה הצבאית בחזית הסורית במלחמת יום הכיפורים. שלב זה ארך חמישה ימים, מה-6 באוקטובר 1973 ועד ה-10 בחודש. במהלכם בלמו כוחות צה"ל את כוחות הצבא הסורי, שחדרו לשטח רמת הגולן וכבשו חלק ממנה, ולאחר מכן עברו למתקפת נגד, והשתלטו מחדש על כל רמת הגולן, למעט מוצב החרמון, תוך השמדת רוב הכוחות הסוריים שחדרו לשטח שבשליטת ישראל. (ויקיפדיה)

כשהייתי חייל סדיר השתתפתי במלחמת יום כיפור ברמת הגולן, בעיצומה של המלחמה, שירתי כאיש חימוש באוגדה 36.

חיל החימוש

חיל הטכנולוגיה והאחזקה הוא חיל תומך לחימה והלוגיסטיקה של צה"ל. רוב עיסוקו של החיל הוא בתחזוק אמצעי הלחימה של כוחות היבשה. נשק קל, תחמושת וטילים, כלי רכב, טנקים, כלי רכב קרביים, משוריינים, טילים נגד טנקים, אמצעי סיוע למלחמה כמו אמצעי חילוץ וגרירה, מנופים, מלגזות ומערכות אחרות.

חילוץ טנק

במהלך  המלחמה נכנסנו למארב של חיילי קומנדו סוריים, הקרב היה קשה, היינו אנשי חימוש חוליה טכנית לא היה לנו ידע בלחימה נגד  חיילי קומנדו שחיכו לנו במארב והפתיעו אותנו. כתוצאה מכך נהרגו מספר חברים שהיו בחוליה איתי. כי הזחל"ד שלהם חטף פגיעה ישירה של טיל נגד טנקים. נפגעו כל החיילים שהיו בזחל"ד כ-תשעה אנשים מתוך 33 אנשי צוות. למזלי הייתי בזחל"ד האחרון. אנחנו נעצרנו כל אחד תפס מחסה למשך כחצי שעה אחרי סלעים בתוך תעלה שהיתה במקום. הפינוי היה קשה מאוד כי חיכינו עד שיגיע כוח לוחם שיחלץ אותנו. החילוץ היה תחת אש צולבת.

סבא בצבא

עוד אירוע נוסף שחרוט בזיכרוני לקראת סוף המלחמה התרחש למרגלות עין זיון כשהיינו בחניון לילה לאחר שבועיים של לחימה ברמה. בשעת בוקר מוקדמת מיד עם הזריחה, כאשר רוב החברים ישנו, ירדו עלינו ארבעה מטוסי אויב סורים ולמזלנו הרב הפצצות שהוטלו  פגעו  כמאה מטר ממקום החניון ולא נפגע שום חייל למרות שבחניון היו משאיות תחמושת ודלק שאם היו נפגעות היו גורמות לאבדות כבדות.

המלחמה פרצה בתאריך 06.10.1973 ואני הייתי אמור להשתחרר בתאריך 03.11.1973 אולם לא שיחררו אותנו והמשכנו בשירות וכך המשכתי בשירות קבע במשך 25 שנים.

במלחמת שלום הגליל שנת 1982 אז הייתי כבר קצין חימוש ומפקד קורס חילוץ בבית ספר לחימוש שם הכשרנו צוותים של טנקי חילוץ במחזורים של יומיים, כל יומיים הגיעו אנשי טנקים משריון והכשרנו אותם להיות מפעילים של טנק חילוץ. בגלל שבשטח הלחימה בלבנון היו פגיעות רבות של טנקים והם חסמו מעבר של טנקים אחרים בציר הררי מאוד.

לאחר מכן המשכתי  ופיקדתי על קורס נהגי  וטנקי חילוץ הכשרתי את החיילים להיות מחלצים. הייתי מפקד חימוש בחיל הים לאחר מכן תפקדתי במפקדת מצל"ח (מרכז ציוד לחימה וחלפים). מצל"ח 6800 הוא הגוף הצה"לי האחראי על אחסון, תחזוקה ורכש של חלקי חילוף וציוד לחימה. המרכז אחראי גם על הדרכת יחידות צה"ל השונות באשר לשימוש בצל"מ. המרכז כפוף פיקודית לאגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה (אט"ל) במטה הכללי, וכפוף מקצועית לחיל החימוש שבאגף. במפקדת מצל"ח התעסקתי ברכש של חלפים לנגמשים וזחלמים וחסכתי מיליוני שקלים בשיפוץ חלפים לצבא.

עם סיום השירות בקבע בשנת 1987 עשיתי הסבה להוראה וניהול במכללת בית ברל. עם סיום ההסבה עבדתי בהוראה במשך שמונה שנים בתיכון הדתי בחטיבה העליונה כמורה להיסטוריה ואזרחות ומחנך כיתה. כיום אני עובד בתכנית היל"ה כמורה לבגרות בהיסטוריה ואזרחות. במסגרת זו מתקיימת השלמה של שנות לימוד לתלמידים שנשרו מהתיכון ומשלימים בגרות ו-12 שנות לימוד. חלק מהתלמידים המשיכו הלאה ללימודים גבוהים וחלק מהם גם הפכו להיות מהנדסים, העבודה עם תלמידים אלה שנשרו מתיכון רגיל מהווים עבורי אתגר, חשוב לי מאוד לתת להם אפשרות להצליח בחיים.

ידוע לי על תלמידים שהמשיכו ללימודים גבוהים כמו: לימודי הנדסה, תואר ראשון ותואר שני.ויש לי סיפוק רב מכך שאני רואה אותם מתקדמים בחיים.

הזוית האישית

סבא עזרא: המפגשים עם הנכדה והפעילות בתוכנית עם כל התכנים היו בצורה טובה מאוד. אהבתי את הפעילות עם כל התלמידות והסבים והסבתות זה הידק את הקשר עם הנכדות ולמדנו לעבוד ביחד במחשב. הציפיות שלי באמת באו על סיפוקם נגענו בהרבה דברים על הילדות שלי על הפעילות שלי כילד קטן בשכונה, דברים שהעלו זכרונות של הילדות שאני לא יודע אם הייתי מעלה אותם על הכתב לולי ההשתתפות שלי בתכנית הקשר הרב-דורי. כמו כן סיפור על המלחמות שהשתתפתי לא הייתי מספר אם לא הייתי משתתף בתוכנית.

טליה: היה לי כיף להשתתף בתכנית הקשר הרב-דורי. והיה לי כיף להיות עם סבא וללמוד עליו דברים שקרו לו בילדות שלא ידעתי. כמו מה הוא עשה בצבא ובאיזה מלחמות הוא השתתף. אני אהבתי ללמוד על סבא דברים שלא ידעתי קודם. הציפיות שהיו לי ומה שחשבתי שיהיה בהתחלה זה שאני יהיה עם סבא ואלמד עליו וכעת באמת אני יודעת הרבה דברים על סבא שלא ידעתי. אהבתי את זה שאני עם סבא ואנחנו עושים דברים ביחד על המחשב ושאני לומדת עליו דברים.