מאגר סיפורי מורשת

כיצד נפגשתי עם סבא אורי

לאחר שרותי הצבאי בפיקוד הדרום ובפיקוד שמיני הלכתי להרשם בלשכת עבודה כדי לקבל משרה ולאחר מבחן קל התקבלתי לעבודה במשרד האוצר כמזכירה כתבנית.

במשרד הכרתי בחורה בשם דוריס שהראתה לי תמונה של החברה שלה. הצבעתי על אחת הדמויות וציינתי שהוא נראה חמוד עם תלתלים וצבע שער שטני. החברה הציעה להכיר לי אותו מכיון שהיא הולכת לבית אמו לתקן בגד אצל אמו התופרת.

הצטרפתי אליה וכך הגעתי לביתו של בעלי לעתיד. ואחרי כמה שנים נולדו לנו ילדים 3 בנים ו-בת . שמות הילדים מהגדול לקטן: איתן אורנית, רני, ארז נכדתי שיר נולדה חודש אחרי שבעלי היקר חלה ונפטר שיר נולדה לביתי אורנית והביאה לנו אושר רב אם אחיה הגדול אור שיר היא הכי קטנה אבל אחרי כמה שנים נולדו יהונתן ולילך התינוקים הסוף!!!!

החייל האוסטרלי

זכרון שיש לי מאירוע בתקופת מלחמת העולם השנייה שהו בארץ נוסף לאנגלים גם אוסטרלים. היו כאלה שאהבו לשתות ולהשתכר אני גרתי ברחוב הרצל בתל-אביב שם עברה מסילת רכבת של ישראל למצריים. בבוקר אחד הסתובב לו חייל אוסטרלי שיכור, שהגיע למסילת הרכבת וטיפס על המחסום שסגר את המעבר בכביש לטובת הרכבת שעברה. כשהגיע הזמן לפתוח את הדרך בכביש לטובת המכוניות סרב החייל השיכור לרדת מהמחסום שעצר את התנועה. לא הייתה ברירה לעכב את התנועה בכביש והמחסום נפתח לצדדים והחייל נשאר תלוי מחזיק את המחסום משני צדיו.

10 שנים להיות בהתנדבות לעזור בבי"הס ניצנים ברמת גן לילדים

כשיצאתי לפנסיה נותר בידי זמן פנוי למכביר. אז פניתי לבית ספר "ניצנים" ברמת גן וביקשתי להתנדב לכיתות ב' בעזרה לתלמידים בקריאה ובהבנת הנקרא.

עד לאחרונה עדיין ביקרתי בבית הספר מספר שעות בשבוע כדי למלא חובה נעימה זו ולבלות עם ילדי כיתות ב' עם כל תלמיד בנפרד. כל זאת עשיתי לאחר שהתנדבתי במסגרת בר-אילן לפני כן בבית -ספר בפרדס כץ.

תולדות חיי

נולדתי בתל-אביב בבית חולים "הדסה" להורי שעלו ארצה מהעיר בגדד שבעירק. הורי הגיעו מבגדד במונית שהסיעה אותם לדרום סוריה ומשם הגיעולחיפה ואחר כך לתל-אביב. בתל-אביב גרנו בתחילה ברחובות יפו לבעל בית ערבי. היה אז שקט בארץ והיו יחסים תקינים בין התושבים השונים. מידי פעם בחודש מוחרם הערבי החלפנו דירה ברחוב שקרוב יותר לכיון תל-אביב. אני זוכרת את רחוב רוקח ורחוב שטיין בקרבת קולנוע עדן. לבסוף עברנו לרחוב הרצל 46 לבניין בין 2-3 קומות שם גרנו בשכנות עם יהודים בלבד. ברחוב הרצל הלכתי יום יום לבית-ספר "השחר" שברחוב השחר. בתל-אביב. מידי פעם בהפסקות הגיעו רוכלים ערבים עם מגש ממתקים כמו תפוח מצופה בסוכריה או קוקוס קלוי לאכילה והתלמידים היו קונים מהם. כשחזרתי מבית-הספר הביתה עברתי דרך שדרות רוטשילד שם היה רוכל עם עגלה ומכר בוטנים וגרעינים. כאשר מילאתי מחברת בכתב ידי, הרוכל התימני עם הפאות המגולגלות היה מוכן לקבל את המחברת המשומשת ותמורתה נתן לי גביע מלא עם גרעינים וקצת בוטנים. בהמשך רחוב הרצל היתה חנות לתיקון אופניים שם ביקשנו לאסוף זוג ברזלים שנמצאים בתוך גלגלי האופניים שהיו מפוזרים על הריצפה .את קצה זוג הברזלים שייפנו בריצפה כדי להשתמש בהם כמסרגות .

הטבעת של אמא

כשאמא שרה הגיעה לגבורות חגגנו לה יום הולדת ושמחנו בהגיעה לגבורות לאחר זמן מה הלכה אימי לטיפול פדיקור הפדיקוריסטית גרה בקומה שלישית {3} ללא מעלית! ואמא נאלצה לרדת את כל המדרגות עד ליציאה מהבניין בעקבות זאת חשה אימי ברע והיו לה כאבי גב נוראים והיא הובהלה לבית החולים .זה היה בראש השנה ואנו ביקרנוה במשך 3 ימים ואמא ביקשה ממני להסיר מעל האמה את הטבעות ולשמרן, אותן אני עונדת עד היום וזה יקר מאוד לליבי!!! והיא איתי עד היום!!!

מלחמת השחרור 

אחי יחזקאל היה מוכשר מאוד בלימודים ואהב מוסיקה קלאסית. הוא למד בבית ספר "אליאנס" בתל-אביב ולמד בירושלים כדי להשלים את ידיעת השפה וקיבל תעודת הצטיינות. בתחילת מלחמת השחרור הוא התגייס לאצ"ל ונלחם בשחרור רמלה ולוד אחר כך עברו הקרבות ליפו שם גם השתתף בהם. לפני כן הוא נכלא בלטרון וברפיח {על ידי הבריטים} עם הקמת המדינה התגייס אחי לצה"ל ונקרא ללחום בנגב נגד המצרים שפלשו לאר מצנו. לצער המשפחה בקרב זה העזרה לא הגיעה לחיילים אלו שהתמודדו נגד החיילים המצרים וכולם כמעט נותרו פצועים וירויים ללא עזרה עד למותם. מאז מידי שנה ביום הזיכרון לחללי צה"ל אנו פוקדים את קבר האחים בו טמון אחי עם חבריו לקרב בבית עפא בנגב. וכמובן אנו משפחה שכולה.