מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

זכרונות ילדות בשכונת זכרון יוסף בירושלים

מזל והנכדה ליאור
מזל השמאלית ומשפחתה
בית ומשפחה

נולדתי ב 1944 בירושלים "פָּלֵשְתִינָה" כך נקראה ארץ ישראל לפני קום המדינה. הורי יפה ("חִסְנֶה") ונוח מזרחי
עלו לארץ ב-1934 מהרי כּוּרְדִיסְטָן שבטורקיה.
 
תמונה 1תמונה 2
כשנולדתי היו כבר להורי שני בנים ובת. לבנם הבכור הם קראו "גָרִיב", בערבית "גָרֶיב" זה זר. הוא נולד בדרך לארץ ישראל בסוריה, ארץ שהייתה זרה להם. כשהם הגיעו לארץ הם התיישבו בירושלים, שם ישבו קרוביהם. בירושלים נולד הבן השני, שנקרא צִיוֹן על שם ירושלים. אח"כ נולדה להם בת  ונקראה הָדַסַה על שם בית החולים
בו היא נולדה. כשאני נולדתי, סבתא רבא שלי נפטרה, הורי קראו לי בשמה "נָזֶה", הם עברתו כביכול את השם – "נֶזִימָה". כשהייתי בערך בת תשע, שיניתי את השם למָזַל, כי לא אהבתי את השם. אחרי נולדו להורי עוד שני
בנים ובת. תמונה 3

תמונה 4

גרנו בשכירות – בְּדְמֶי מָפְתֵח, בחדר אחד קטן עם מטבח קטן שהיה ממוקם בחצר משותפת לנו ולבעל הבית. השירותים המשותפים "בּוּל פְגִיעָה" היו ממוקמים בקצה החצר כך שהיינו צריכים ללכת כּ-12 מטר בקור,
בגשם, בשלג ובחושך כדי להגיע אליהם. (חשמל לא היה לנו) ברוב המקרים, השירותים היו תפוסים. אחרי הכל, השירותים שמשו שתי משפחות גדולות. פיסות של עיתון ישן שנגזרו מראש ונתקעו על מסמר מגושם בשירותים
שמשו אותנו כתחליף לנייר טואלט. את מי הגשם שנאגרו בבור הגדול שהיה בחצר שאבנו וניצלנו בין היתר
לשטיפת השירותים. 
המטבח הקטן שימש גם כחדר רחצה. אמי הייתה מחממת מים בתוך דוד גדול על פְרִימוּס. (כיריים לא היו לנו). בעזרת כלי אלומיניום עם ידית אחיזה-נָטְלַה, היינו מעבירים מים רותחים מהדוד לדלי ומווסתים אותם עם מים
קרים. הייתה לנו פָּיְיְלַה גדולה, אותה הנחנו על ריצפת המטבח, ישבנו בה והתרחצנו פעם בשבוע.  במים
שנותרו בפָּיְיְלַה השתמשנו לשטיפת רצפות.
ארון רוח מיוחד-"נָמְלִיֵה" היה תלוי בחצר, בו שמרו מעט מוצרי מזון ליום המחרת בלבד (לא היו מקררים).
בחדר היו שתי מיטות ועליהן היו מעורמים מזרונים כמספר הנפשות. בערב היינו פורשים את המזרנים על הרצפה וישנים. בקיץ היינו פורשים אותם בחצר. כשאחי הגדול התגייס, נולד האח הקטן ביותר והפכנו למשפחה בת 9
נפשות. כשאחי היה יוצא לחופשה מהצבא, לא היה מקום לפרוש עוד מזרון בחדר, אחותי ואני היינו הולכות לישון
אצל הדוד. (אז יצאו לעתים רחוקות והגיעו בהפתעה- לא היו טלפונים, s.m.s. וכו')

בלילות החורף הקרים היינו מתחממים באכילת דייסת קוֹרְנְפְלוֹר דלילה מתובלת בקינמון-סָחְלָב ונכנסים למיטות מתכרבלים בשמיכות חמות ומקשיבים למעשיות והאגדות שסיפר לנו אבי. אהבנו מאוד לשמוע את הסיפורים, חיכינו להם בכיליון עיניים, שכן טלויזיה לא הייתה לנו ולנו לא היה אפילו רדיו.

אינני יודעת מדוע לא שלחו אותי לגן ילדים. עד שהלכתי לבית הספר, שיחקתי בבית ב"אבא ואמא" ובבובות.
אהבתי מאוד לשחק בבובות אותן הכינה לי אמי מגרביים ישנות וסמרטוטים. גם את תחפושות לפורים, היא הכינה
לנו בעצמה.
 תמונה 5
תמונה 6
 
כיוון שלא היו לנו משחקי קופסה  ישבתי ליד אדן החלון הרחב והעסקתי את עצמי בהעתקת שורות שלמות של
מילים מתוך ספרי הלימוד של אחיי הגדולים. (מאוחר יותר שיחקתי עם חברים בחבל ובחמש אבנים).
אהבתי מאוד להעתיק ולכתוב למרות שלא ידעתי עדיין לקרוא. כשהלכתי לכיתה א' ולמדתי קרוא וכתוב, לימדתי גם
את אחי הצעיר לקרוא. 
תמונה 7
 
האח הקטן ביותר נולד כשהייתי כמעט בת תשע. עזרתי לאמא לטפל בו (דבר מקובל מאוד במשפחות גדולות) חיתלתי, הלבשתי, האכלתי ולקחתי אותו לטיול בעגלה. גם בסדר וניקיון הבית עזרנו. עשינו זאת ברצון ובאהבה.

אבי היה טייח ומשכורתו לא הספיקה לקיים את המשפחה. כך שאמי נאלצה לשמש כְּמֶינֵקֶת לילדי העשירים בעיר. 

כשהייתי בכיתה ג', הכיתה יצאה לטיול, להורי לא היה כסף לתת לי להשתתף בטיול. הייתי עצובה מאוד, ולכן
כשהיה טיול נוסף הם התאמצו ונתנו לי כסף להשתתף בטיול. אז יצאתי בפעם הראשונה מירושלים. נסענו
לתל אביב. עד אז דימיינתי את תל אביב כמגרש כדורגל גדול מאוד שבו משחקים כדורגל, כדורסל, כדורעף וכו'.

את בית-הספר והלימודים אהבתי מאוד. אהבתי לאסוף את ילדי השכונה הקטנים ממני וללמד אותם, הכנתי
להם מחברות, משחקים מגרוטאות ואפילו תעודות. לימים למדתי בסֶמִינַר והפכתי להיות מורה באמת.
 תמונה 8
תמונה 9
 
את שכר הלימוד בתיכון ממנתי בעצמי. טיפלתי בילדים ועבדתי במשק בית. 

למרות המחסור והדלות, לא הרגשתי עוני. כך היה בבית של כולם ב"זכרון יוסף", השכונה בה גדלתי בירושלים.
כולם היו משפחות מרובות ילדים, עם חדר אחד או שניים, מטבח קטן ושירותים משותפים.
הייתה צפיפות גדולה גם בחדרים וגם בחצרות, אבל גדלתי שמחה ומאושרת. למרות שאמי לא ידעה קרוא
וכתוב וחתמה באצבע, תמיד דאגה שנלמד טוב, נלבש בגדים נקיים ונאכל אוכל חם. היא גיבשה את המשפחה
ולכדה אותה. יש לי קשר חזק מאוד עם האחים. אנחנו דואגים זה לזה ואוהבים מאוד.

מילון

נָמְלִיֵה
ארון רוח ששומר על דברי מזון בכורדית

גָ'רִיב
זר בערבית

ציטוטים

”כשיש חום ואהבה בבית, גם במצוקה כלכלית אפשר להיות שמחים ומאושרים.“

הקשר הרב דורי