מאגר סיפורי מורשת

שמי נויה מטבייב, אני משתתפת בתכנית הקשר הרב דורי יחד עם סבתי רחל – רעיה מטבייב. סבתי נולדה בשנת 1959, ברוסיה בכפר אילינקה, לבית משפחת פיסקרוב. סבתא עלתה לארץ בשנת 1992.

סבתא מספרת לי שבעבר כשסבתא שלי למדה בבית הספר, היא  אהבה במיוחד את ההפסקות. בהפסקות היא שיחקה עם חברותיה מהכיתה, ששמן היה דינה, לובה, מאשה ולידה. בבית ספר סבתא לא הייתה מקבלת עונשים, אבל ילדים אחרים היו מקבלים עונשים. הם עמדו בפינה עם האף לכיוון הקיר עד סוף השיעור, ואת החומר הנלמד היו צריכים להשלים בבית.

בבית הספר של פעם לא היו טיולים כמו היום. לא היה לסבתא בבית הספר חדר אוכל, אלא הם הביאו אוכל מהבית כמונו, או לפחות כמו חלקנו. סבתא סיפרה לי גם איזה מורים היא זוכרת עד היום.  היא זוכרת שלמורים קראו: דימה, נסטיה, ולנטינה.  המשחקים שהם שיחקו בילדותם היו: חמור באמצע, תופסת צבעים, תופסת רגילה, פרה עיוורת ועוד…

המקצועות שהיו בזמנה היו: רוסית, פיזיקה, מתמטיקה, מוסיקה, כימיה, ספורט ועוד. המקצוע שהיה אהוב על סבתא מכל היה ספרות. היא אהבה מאוד לקרוא. בבית הספר הייתה להם תלבושת אחידה נפרדת לבנות ולבנים, ולחגים היו באים בתלבושת לבנה וחגיגית.

הזוית האישית

נויה מטבייב: היה לי מאוד כיף שסבתא שיתפה אותי בסיפורי ילדותה. היא ממש המחישה לי את זה בתמונות ובסיפורים. הכנו את המאכל המשותף יחד (פראשקי), וסבתא ואני נהנינו מאוד!