מאגר סיפורי מורשת

נולדתי לפני שהמדינה נולדה.שנה וחצי לפני המדינה.

אבי, טוביה, שהגיע לארץ כנער ללא הורים. הוא התחתן עם אמי, זהבה, שנולדה בדרך מאוקריאנה לישראל. לאמי היו הורים ושני אחים גדולים אליהם אבי הצטרף. כאשר אני נולדתי הורי גרו ביחד עם סבי וסבתי.

אבי השתחרר באותה תקופה משירות בצבא הבריטי ועבר לשרת בשירות צה"ל  שרק הוקם בתקופה זו. אמי עבדה ברכבת כמבקרת כרטיסים בקו שנסע מחיפה-לירושלים. אני נשארתי כמובן, בבית עם סבתי, רציה, שלא עבדה וביליתי איתה שעות רבות.

ביתם של סבי וסבתי היה בקריית מוצקין. הבית הוקף בחלקה גדולה בה היו נטועים עצי פרי רבים וגינת ירק גדולה. כמו כן, היה לול תרנגולות וברווזים. קראו לזה משק עזר. בוקר בוקר הייתי יוצאת עם בתא לחצר ואני זוכרת את עצמי לוקחת חופנים של תערובת (גרעיני האוכל) ומפזרת לתרנגולות ולברווזים.

אחרי סיום עבודות החצר היינו נכנסות למטבח והייתי יושבת ליד השולחן הגדול ועוזרת לסבתא בהכנות לארוחה. סבתא הרגילה אותי שלא עובדים בעבודות הבית ללא סינר. במטבח היה ציוד שהיום בוודאי לא מוכר. היה לנו מקרר עם קרח שכל יום הצטרכנו לקנות חצי "בלוק" קרח. מחלק הקרח היה עובר ברחוב ומצלצל בפעמון וכולם יצאו מבתיהם עם מגבת עבה או עם מלקחיים וקונים קרח. בתחתית המקרר הייתה מגירה עליה התנקזו מי הקרח שהופשרו. המגירה הייתה מתמלאת במים והצטרכנו לרוקן אותה. זכור לי שכל כמה ימים שכחנו לרוקן את המגירה ורצפת המטבח הייתה מוצפת.

המקרר  היה קטן מאוד ואי אפשר היה לאחסן בו את כל המזון. לכן, היה במטבח-ארון אוויר. ארון אוויר הוא ארון שגבו עשוי רשת מחוררת לכניסת אוויר. בארון אוויר היו מאחסנים ירקות, פירות וביצים.

סבתא אהבה מאוד לבשל ולאפות. הבישול נעשה על פתיליות.

הפתיליה דלקה באמצעות נפט ופתיל. הבישול על הפתיליה היה איטי מאוד. אבל הטעם של התבשילים היה מיוחד מאוד. לא היה לנו תנור אפייה ואת העוגות סבתא אפתה בסיר פלא.

סיר פלא היה סיר אלומניום עגול עם חור עגול במרכזו לכניסת חום הפתיליה.

השמחה הייתה גדולה מאוד כשסבא ,חיים, בא יום אחד עם תנור אפייה.

זו הייתה קופסת מתכת שאפשר להושיב אותה על הפתיליה.

החג האהוב עליי בבית סבא וסבתא היה חג חנוכה. הכנת הסופגניות הייתה אורכת יום עבודה שלם. סבתא הכינה את בצק השמרים לסופגניות ואני זוכרת שהיא שמה את הקערה עם הבצק לתפיחה במיטה שלהם. קערת הבצק כוסתה במגבת  ועליה שמיכת הפוך כדי שיהיה חם לבצק והוא יתפח.

סבא, חיים, הגיע הביתה מעבודתו מחיפה בשעות אחה"צ. הפינה האהובה בבית הייתה הכורסה הגדולה ולידה שידה קטנה ועליה היה הרדיו שלו. הרדיו היה קטן ופעל על מנורות. כדי לשמוע הצטרכנו להפעילו מראש זמן רב כי המנורות הצטרכו להתחמם. ואז סוף סוף היה נשמע קול מהרדיו.

באחד מימי החורף הקשים ירד גשם חזק ולול התרנגולות הוצף. התעוררתי בבהלה מההמולה והרעש בבית ויצאתי מחדרי ומצאתי את כל משפחתי במטבח. רצפת המטבח התפלאה באפרוחים צהובים שרק בקעו בשעות האחרונות. הצטרכנו לייבש ולנגב אפרוח אפרוח כדי שלא יחלו. אני זוכרת את מגע הפלומה הרכה של האפרוח הזעיר. שמחתי והתגאיתי שהשתתפתי במבצע המשפחתי של הצלת האפרוחים.

הזוית האישית

אני הרגשתי מאושרת לבלות עם נכדתי,אגם. הרגשתי שלמדתי עוד על המחשב והטכנולגיה ושנכדתי למדה יותר עליי ועל חיי.