מאגר סיפורי מורשת

ביתי

נולדתי בפרס בעיר טהרן בשנת 1948, בת שנייה מתוך שישה ילדים. ילדותי הייתה קצרה, למדתי רק 9 שנים  והתחתני כבר בגיל 16. בשנת 1979, בעקבות המהפכה האיראנית נאלצנו לעזוב.

ילדותי

ילדותי הייתה טובה. היו לנו חיים יפים ובית יפה בו שיחקנו כל האחים ביחד. איראן הייתה מעצמה גדולה, ואנו היהודים חשנו קשורים אליה ולחשיבותה וזכרנו תמיד  שהסיפור של אסתר המלכה התרחש בה (בשושן הבירה של פעם). בפרס היו הרבה יהודים, למדנו בבית ספר היהודי. בו לימדו אותנו על הדת היהודית ועל היסטוריית פרס. בבית הספר הכיתות היו מופרדות, כיתה אחת של בנים וכיתה אחת של בנות. במשפחה, היינו שישה אחים ואחיות שתי הורים וסבתא וסבא בבית אחד. אבא עבד והיה אחד הסוחרים הגדולים בחלקי חילוף של למכוניות. אמא שלי הייתה בבית בישלה, ניקתה, כיבסה ועוד.

חתונתי

התחתנתי בשנת 1965 כשהייתי בת 16. זה לא היה שידוך, והכרנו בזכות מקום עבודתו של אבי. החתונה שלנו הייתה מאוד יפה וחגיגית. היו הרבה אורחים והמון אוכל. חיינו חיים טובים ומבוססים. עד שהמפכה האיראנית חייבה אותנו לעזוב.

כשהגענו לארץ התגוררנו בתל אביב ליד כיכר מלכי ישראל והקמנו משפחה. כיום אנו מתגוררים ברמת גן ויש לנו שישה נכדים מקסימים.

עד היום אני מתגעגעת לאיראן. לנופיה היפים ולכך שהייתה מלאת חיים.

הזוית האישית

למדנו דברים חדשים אני למדתי לדבר פרסית וסבתא למדה איך לעבוד במחשב