מאגר סיפורי מורשת

שמי אלה תמיר , אני משתתפת השנה בתכנית הקשר הרב דורי יחד עם סבתי תמיר גילה. במהלך המפגשים שלנו בקשתי מסבתי שתספר לי סיפורים  מילדותה. סבתי נולדה בקיבוץ גת בשנת 1944. הייתי סקרנית ורציתי לשמוע את סיפורי ילדותה בקיבוץ גת.

 

קיבוץ גת ( ויקיפדיה)

 

 

אלה: סבתא איך הייתה הילדות שלך?

סבתא גליה: אני זוכרת ילדות ונעורים מאושרים ורבי משמעות.

אלה: סבתא, ספרי לי לאן אמך הביאה אותך כתינוקת קטנה בחוזרה מבית היולדות?

סבתא גילה: אימי הביאה אותי לבית שנקרא אז בקיבוץ "בית תינוקות".  לשם הביאו האימהות את התינוקות שנולדו. הילדים לא ישנו בבית ההורים הם הובאו ל"בית תינורות". בבית זה עבדה חברת קיבוץ שלמדה טיפול בתינוקות קטנים. לשם הובאו כל התינוקות שנולדו בקיבוץ לאחר לידתם. התינוקות לא חזרו כמו היום עם האימא לבית ההורים מכל מני סיבות.  התינוקות שהו "בבית התינוקות" והאימהות היו מגיעות כל ארבע שעות כדי להניק את התינוקות.

 

אלה: במה שיחקתם ומה עשיתם כשהייתם בגן ובכיתות  בית ספר היסוד?

סבתא גילה: הינו כל היום בבית הילדים. שם גם אכלנו את כל הארוחות שלנו בבית הילדים. שם גם ישנו בלילה בבית הילדים . גם כיתת הלימוד הייתה בבית הילדים. כל החיים שלנו התרכזו בבית הילדים. את האוכל לארוחות, הביאה המטפלת שלנו מהמטבח  המרכזי של הקיבוץ. בלילה שמרו עלינו בתורנות. היו "שומרות לילה".

אלה: איך היה לישון בלילה בבית הילדים ולא עם אבא ואימא בבית?

סבתא גילה: זו חוויה מיוחדת שזכורה לי מאוד לטובה, בבית הנקרא "בית ילדים" הייתה הכיתה. היו  שם מקלחות שבהן התרחצנו, היה שם "חדר אוכל" קטן ובו שולחנות וכיסאות קטנים ומקום ישיבה קבוע לכל ילד. היה פרוזדור ארוך וממנו כניסות לחדרי שינה. בכל חדר שינה, ישנו ארבעה ילדים. דאגנו לניקיון בית הילדים יחד עם המטפלת והמחנך ועשינו תורנויות סדר וניקיון, בחדרי השינה במקלחת בעזרה למטפלת בהגשת האוכל ובכל הפעילויות בבית.

 

ידענו לעזור אחד לשני בלילה. אם מישהו הרגיש לא טוב רצנו לקרוא לשומרת, אם לא הסתדרנו לבד. אני זוכרת מאוד חזק את החשיכה שבחוץ, קיבוץ ללא אורות. אני זוכרת את יללת התנים  בלילה שאותי עד היום מפחידה.

 

היה ליד בית הילדים מגרש משחקים גדול בו שיחקנו יחד עם כל ילדי הכיתות האחרות. שחקנו בהמון משחקים חברתיים. הקפות, מחנים, ג'ולות, תפסוני, ים יבשה, מחבואים קלאס ועוד. רוב המשחקים היו משחקים חברתיים. הקשרים בין הקבוצות השונות היו טובים מאוד.

 

לא פעם בשעות מנוחת הצהריים, ברחנו למטפלת והסתובבנו בחלק המשק של הקיבוץ. אני זוכרת, שפעם אחת "כמעט גרמנו לאסון", כשפתחנו שער החצר  במכלאה של הפרים. הפרים ברחו החוצה והתחילו לרוץ אחרינו, כשאנחנו צורחים בפחד ואימה .

 

סיפור  נוסף שנשאר בזיכרוני מאוד חזק הוא כשגדלנו ובגרנו. זה היה בכיתה ו' . קיבלנו שני מדריכים ונכנסנו כחברים לתנועת ה"שומר הצעיר" . זה כבר סיפור בפני עצמו לפעם הבאה המשך יבוא. תם ולא נשלם.

 

קיבוץ גת: "גת הוא קיבוץ בגבול מישור חוף יהודה ושפלת יהודה, כ-3 קילומטרים צפונית מזרחית לקריית גת. מייסדי הקיבוץ אנשי הקיבוץ הארצי השומר הצעיר הגיעו מפולין, מיוגוסלביה ומאוסטריה. גרעין הקיבוץ היה בכפר סבא ונקרא "המנוף". בט"ו בשבט תש"ב, 2 בפברואר 1942 עלה הקיבוץ על הקרקע אל מול אל-פאלוג'ה (סמוך לקריית גת של היום) ושמו שונה ל"גת" על שם העיר הפלשתית ששכנה באזור".

 

אלה וסבתא גילה

תכנית הקשר הרב דורי, תשע"ו