מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

זיכרונות ילדות מחולות חולון

סבתא ועידן
תמונה של סבתא
סבתא ענת מספרת על ילדות ישראלית וסיפור חייה בארץ

הילדות שלי בחולון
חולון נקראת כך בגלל שהיו בה הרבה חולות, אני זוכרת שבל"ג בעומר הדלקנו מדורות והילדים היו נשארים עד הבוקר, היום הקבלנים בונים בתים משותפים במקום החולות, וזה מאוד חבל.
שני הסבים והסבתות שלי גרו בחולון,ותמיד חגגנו את החגים בבתים שלהם. בחג סוכות, למשל, היינו יושבים בסוכה, אוכלים ומזמינים את המשפחה המורחבת. וכך גם חגגנו את ליל הסדר לפי מיטב המסורת. אני זוכרת שאבא שלי היה מתחפש לאליהו הנביא, וזה היה מאוד משעשע. ראש השנה היה גם כן חג מאוד חגיגי. זכור לי שלפני החג היו קונים לנו בגדים חגיגיים, נעליים חדשות, והיום אנחנו משתדלים לשמור על המסורת הזאת, ולחגוג כמו שההורים שלי חגגו כדי שהנכדים יספגו את המנהגים, ויעבירו הלאה.
 
אני זוכרת שבימי שלישי ובמוצאי שבת, היינו הולכים לתנועה המאוחדת (צופים) כל הכיתה באה. בחופשים היינו יוצאים לטיולים עם התנועה. אני זוכרת שלפני ראש השנה, היינו יוצאים למרכז העיר, היו שם דוכנים של כרטיסי ברכה לשנה החדשה (שנות טובות) היינו בוחרים כרטיסים מוזהבים והיינו שולחים אותם מבעוד מועד לקרובי משפחה, קרובים ורחוקים, וכמובן שהיינו גם אנחנו מקבלים כרטיסים, ושומרים אותם בשמחה רבה. היום לצערי, מנהג זה נעלם, ובמקומו שולחים הודעות ו – sms.
קצת על ההיכרות ביני לבין סבא: באחד הימים חזרתי באוטובוס מהתיכון ובבת ים עלה בתחנה סבא, הוא היה בחופשת מחלה מהצבא, הוא נפצע מתאונת דרכים. ממבט ראשון הוא מצא חן בעיניי וחברתי שישבה לידי הכירה אותו ובקשתי ממנה שתפגיש בינינו. וכך התחיל סיפור האהבה.
בשנת 1973 אחרי 4 שנים של חברות, סבא ואני התחתנו. אחרי ארבעה חודשים ביום הכיפורים, שזה יום קדוש במדינה הייתה תכונה מוזרה. מכוניות בכבישים, היה מתח באוויר. בשעה שתיים בצהריים, בזמן שהיהודים מתפללים בבית הכנסת, נשמעה אזעקה מפחידה.
המצרים בדרום החלו במלחמה ותפסו את חיילי צה"ל לא מוכנים, אחר הצהריים סבא קיבל צו 8, סבא הכין תיק עם ציוד לתקופה בלתי מוגבלת, נפרדנו וסבא נלקח באוטובוס לדרום הארץ. במשך חודש ימים לא שמענו ממנו כלום, לא היו אז פלאפונים ולא היו שום אמצעי תקשורת.
אני מאוד דאגתי, פחדתי מהנורא מכול, לאחר חודש ימים סבא קיבל חופשה של יממה אחת, הוא הגיע עם זקן ארוך, מאובק ועייף. סבא אמר לי שמלחמה זה דבר נוראי וחשש מאוד לחייו ואמר שהוא רוצה שאם יקרה לו משהו לפחות שיישאר ממנו זכר.  וכך נכנסתי להריון וילדתי בספטמבר 1974 את בתי, ענבל. אחרי שלושה חודשים הסתיימה המלחמה וסבא חזר הביתה בשלום אבל הוא חזר עם הרבה טראומות ופחדים, הוא ראה חברים שלו נהרגים לידו ונפלו לידו טילים ופצצות.
 
יש שיר שנקרא: "הילדים של חורף שנת 73"  שמתאר את התקופה הזאת.
 

תמונה 1

 
והיום ענבל היא אימא לארבעה ילדים חמודים.
ומצורף קישור לשיר: "הילדים של חורף שנת 73"  
תשע"ו

מילון

צו שמונה
כשיש מצב בטחוני במדינה, כמו למשל, מלחמה, החיילים והמילואימניקים מקבלים צו שעליהם להתייצב מידי ביחידות שלהם.

ציטוטים

”כשסבא חזר מהמלחמה, הוא חזר עם הרבה טראומות ופחדים, והוא ראה חברים שלו נהרגים לידו.“

הקשר הרב דורי