מאגר סיפורי מורשת

זיכרונות ילדות-בגרות

שנות ילדותי עברו עלי בעיר נתניה, עד גיל עשר גרנו שתי אחיותיי, אני, אמא ואבא.

הורי נולדו במצרים היו פעילים "במכבי" אמי הייתה מאסירי ציון ולאחר נישואיהם עלו ארצה להמשיך את פעילות הציונית. בבית בנתניה הייתה גינה ענקית אבי היה אוהב לעבוד בגינה בשעות הפנאי הוא גידל עצי פרי כמו: תפוזים, קלמנטינות, בננות, שזיפים, מנגו ועוד. בשנים אלו היה קשה להשיג מוצרי מזון אך לנו בבית היה תמיד שפע בזכות הגידולים של אבא, והיה גם מספיק לחלק למשפחות סביב.

אבא שלי היה תובע בבית משפט השלום בנתניה, והייתי מאוד גאה באבי. בתקופה זו לרוב האנשים לא היה רכב אך אבא שלי היה מגיע בסופי שבוע עם רכב משטרה, וביום שבת הייתה מצטרפת אלינו עוד משפחה והינו נוסעים לבילוי בחוף הים.

כשהיית בכיתה ד' אני ומשפחתי עברנו לעיר חולון שם הכרתי חברים חדשים שמלווים אותי עד היום. בגיל 15-17 היינו מבלים ביפו ובבת-ים במועדונים הייתה מנגנת תזמורת וזמרים כמו: עוזי פוקס וצביקה פיק.

את בעלי ציון הכרתי בשנת 1969 בגיל 19 כשעבדתי כמזכירה בתדיראן וציון נשלח מטעם הצבא לבדוק את מכשירי קשר אשר הצבא רכש. מצאתי חן בעיניו וכך התחיל הקשר ביננו שנמשך עד היום ציון גר בקיראון, להגיע להיפגש איתי בסופי שבוע על מנת שנוכל לבלות ביחד היה קושי רב מכיוון שלא הייתה תחבורה ציבורית כך שבסיום הבילוי נאלץ לחזור הביתה חלק מהדרך ברגל וזו הייתה הליכה של קילומטרים. שנה לאחר הכרותינו ציון הציע לי נשואים. התחתנו ונולדו לנו שלושה ילדים מקסימים בן אחד ושתי בנות.

במהלך השנים יצאנו לשליחויות בעולם לדוגמה: לדרום אפריקה בתקופת האפרטהייד, שם נחשפנו לאפליית שחורי העור להבדלי המעמדות ולקהילה היהודית שהתגוררה שם למרות הבעיות החברתיות בעלי כסף חיו בשפע ורווחה.

הזוית האישית

רחל קצאל מספרת את סיפור ילדותה וסיפור משפחתה שחיה בתקופות שונות במקומות שונים. היא מסכמת: "תקופות אלו העשירו ותרמו רבות להתפתחות הידע התרבות ושפות נוספות לילדנו".