מאגר סיפורי מורשת

שמי רועי ואני מספר את סיפורם של סבתי סופיה וסבי אלברט מצד אימי, תיעוד הסיפור מתבצע בעזרת סבי יאיר מילמן, מצד אבי ששמע איתי ביחד את סיפורם, עזר לי לשאול את השאלות המתאימות וראה צורך וחשיבות בתיעוד.

סבתי סופיה דוידוביץ' נולדה בטשקנט אוזבקיסטן בשנת 1951. אימא של סופיה, חווה קושניר נולדה בשנת 1908 באוקראינה בעיירה שנקראת מיסטנשקב פישנקה.

אבא של סופיה – דוביד דוידוביץ' נולד בשנת 1911, במולדובה שבסרביה בעיירה שנקראת רובניצה, הם התחתנו במולדובה בשנת 1930. במהלך השנים נולדו להם שישה ילדים, חמישה מהם נפטרו רק סופיה שרדה (אח אחד נהרג בנפילה מגג)

אימא של סופיה הייתה עקרת בית. אבא של סופיה היה סנדלר מעולה, עזר לאנשים בלי אמצעים ותרם לקהילה, היה פעיל בבית העלמין. איש אהוב על כולם ועזר גם לאנשים לא יהודים.

בשנת 1941 בעיצומה של מלחמת העולם השנייה נאלצו לברוח מאימת הגרמנים ומשתפי הפעולה המקומיים. שאר בני המשפחה של אימא של סופיה, חווה קושניר, הושמדו בשואה(נרצחו ביריות בקבר אחים). אח אחד של האם היה קצין בצבא האדום וגם הוא נפטר אחרי המלחמה. מכל המשפחה המפוארת נשארו רק אימא של סופיה, בן דוד ובת דודה של האם.

אבא של סופיה ברח עם אימא של סופיה ממולדובה. לפני כן הם היו קצת בגטו ליד אודסה. בזמן שהצבא האדום התקדם לכיוון אודסה נוצר חלון הזדמנויות בו העבירו את כל היהודים לטשקנט באוזבקיסטן. עם תום מלחמת העולם כל המשפחה חזרה למולדובה אימא ואבא של סופיה בחרו להישאר בטשקנט ושם נולדה סבתי סופיה.

סופיה למדה, לאחר גמר הלימודים החלה ללמוד בבית ספר לאחיות בטשקנט וכשסיימה עבדה במכון המטאורולוגי של אוזבקיסטן בתור אחות. כמו כן עזרה במשק הבית להורים. סופיה הכירה את אלברט בטשקנט ובשנת 1975 הם התחתנו. בשנת 1977 נולדה אימי אמה שהיא בת יחידה לסופיה ואלברט.

בשנת 1991 אלברט, סופיה ואמה עלו לארץ ישראל בתחילה התיישבו ברחובות לאחר מכן עברו לקריית גת ואחר כך עברו להתגורר בחדרה. אמה הכירה בנסיעה באוטובוס את אייל מילמן. בשנת 2000 הם נישאו ונולדו להם שני ילדים, עידו בן 14 ואני רועי בן 10.

סבי אלברט סולימנוב

הסבתות והסבים של אלברט משני הצדדים הגיעו לאוזבקיסטן אחרי המהפכה בשנת 1921 בחיפוש אחרי פרנסה, הגיעו לצ'צ'ניה ומשם עברו לכפר ליד קאזאן הממוקמת במרחק של 800 ק"מ ממוסקבה. אבא של סבי אלברט, יצחק סולימנוב, נולד בקאזאן בשנת 1930. הוא עסק בבניה של גשרים ומגדלי תקשורת. הוא גדל יחד עם שלושה עשר אחים רובם נפטרו, אח אחד נהרג בצבא אח נוסף היה טכנאי למנועים כבדים (טרקטורים,טנקים וכלי רכב כבדים). הגברים שירתו בצבא האדום במלחמת העולם השנייה רק אח אחד חזר בחיים מהמלחמה ונפטר בשנת 1980 הוא היה במודיעין בצבא.  שמו של אביו של יצחק (סבא של אלברט) היה סולומון והוא היה סוחר בעורות בע"ח המקצוע שלו היה עיבוד עורות אימו הייתה עקרת בית.

אמו של אלברט, מרינה חופיזה, נולדה בקאזאן בשנת 1928. היו לה שלוש אחיות ואח אחד ששירת בצבא האדום. במלחמת העולם השנייה הוא חזר פצוע עם הרבה רסיסים בחזה ונפטר כעבור חמש עשרה שנה כתוצאה מהפציעה. אבא של סבתא רבתא, מרינה חופיזה, שמו היה חיים והוא ייצר ותפר קישוטים לאוכפי סוסים. בנוסף היה כוורן ומגדל תפוחי עץ מזנים מיוחדים והיה מפתח זנים חדשים. לאמא של סבתא מרינה קראו בלה והיא עזרה לו בעבודתו.

מרינה חופיזה ויצחק סולימנוב הכירו בבית הספר בקאזאן התחתנו בשנת 1953 נולדו להם 2 ילדים, אלברט נולד בשנת 1954 ורוסטם בשנת 1961. רוסטם גר בקאזאן עם אשתו ושני בניו. רוסטם נשאר בקאזאן ברוסיה, הוא עובד במקצועו כמהנדס מכונות כימיה במפעל שמייצר חומרים סינטטיים פלסטיים כיום הוא בפנסיה. בן 56 יש לו שני בנים שניהם אנשי עסקים.

סבי אלברט הכיר את סבתי סופיה בשנת 1975. חבר משותף בשם בוריס הכיר בניהם, קודם אלברט ראה את סופיה ואז ביקש מבוריס שיכיר ביניהם. הם היו חברים חצי שנה והתחתנו בשנת 1975.

 המשפחה

בירח הדבש הם עשו טיול שורשים אחרי שלא היו שנים בעיירה שבה סבא רבא חיים וסבתא רבתא בלה חיו. סבא רבא נפטר 20 שנה קודם, אבל עדיין התושבים זכרו את הטעמים המיוחדים של הדבש שהם יצרו ואת התפוחים המיוחדים שלא קיימים היום. הם היו קטנים בצבע זהוב וסבתא בלה הייתה מייצרת בירה מיוחדת מהדבש שנקראה מדבוחה. סבא רבא וסבתא רבתא נפטרו ונקברו בכפר ליד קאזאן.

הזוית האישית

רועי מביא את סיפורם של סבתו סופיה וסבו אלברט, הורי אמו, בעזרתו של יאיר מילמן, סבו מצד אביו.