מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

זו ילדותי….

יובל וסבתא חנה
סבתא חנה בצעירותה
ילדותה המאושרת של סבתא חנה

ילדותה המאושרת של סבתא חנה
שמי חנה, נולדתי בטבריה בתאריך 19.7.51 (ט"ו בתמוז תשי"א) להוריי שרה וזכריה עוואד אשר עלו מתימן בשנת 1949. במשפחתי אני בת הזקונים ויש לי עוד אח ואחות. לאחר ארבע שנות מגורים בטבריה עברנו לגור בבנימינה ושם חוויתי ילדות נפלאה.
חיינו בצפיפות רבה אך ללא תלונות, הסתפקנו במועט. תמיד כיבדנו את ההורים והייתה בינינו אחוות אחים.
בבית לא היו משחקים ולכן היינו, רוב הזמן, משחקים בחוץ בחול (לא היו כבישים) במשחקיי חברה כמו: קלאס, קפיצה בחבל, מחבואים, תופסת, כדור יד, חמש אבנים וכו'.                                
כמו כן, הייתי הולכת למועדון "בני עקיבא", שם כולנו היינו נפגשים לפעולות עם המדריכים, למשחקי חברה, מחניים, טיולים ומחנה קיץ.  
 
אחיי ואני אהבנו את כל מה שאמי הכינה לנו לאכול ובמיוחד את החצילים המטוגנים עם הרוטב ואת הפיתות בטאבון שהייתה אופה לכבוד השבת.                                                                          
 
זכור לי מקרה שאחי הגדול ניסה ללמד אותי לרכב על אופניים אבל בכל פעם הייתי נופלת…
פעם אחת נפלתי וקיבלתי מכה בראש ומאז, לא העזתי להתקרב לאופניים.                                       למדתי בבית ספר יסודי "הנדיב" בבנימינה עם ילדים מאוד שובבים ומצחיקים וכולנו היינו כמו משפחה אחת גדולה.                                                                                                                      
 
בכיתה ז', המחנך שלנו, הזמין לחתונתו את כל הורי ותלמידי הכיתה.                                            
 
כשהגעתי לגיל בת המצווה חגגנו בבית מסיבה משפחתית עם כיבוד ומוסיקה.                
בזמנו לא היו חוגגים בת מצווה כמו היום.                                          
 
 
למדתי בבית ספר תיכון "תחכמוני" בחדרה במגמת מזכירות, הייתי תלמידה עם הרבה חברים וחברות  שעד היום אני בקשר עם חלקם.                                                                                            
 
אהבתי מאוד את חיי הילדות ותקופת הנעורים. זו הייתה תקופה שמאופיינת בצניעות, בהסתפקות במועט ובכבוד זה לזה.

מילון

טאבון
תנור מחיימר לאפיית פיתות.

ציטוטים

”חיינו בצפיפות רבה אך ללא תלונות, הסתפקנו במועט. “

הקשר הרב דורי