השכונה שלי
סיפורה של שכונת "נווה-צדק"
ברצוני לספר על שכונה נפלאה
שהוקמה בשנת 1887 (22 שנים לפני הקמת העיר העברית הראשונה תל-אביב). בשכונה זו נולד אבי ז"ל
אברהם סידי ובה נולדתי אני.
סבי ניסים סידי ז"ל הגיע לשכונה בשנת 1890 מבולגריה ובנה בה את ביתו. השכונה
בתקופה זו הייתה שכונה פסטורלית. בפאתי השכונה שכנה תחנת הרכבת
שממנה נסעו לירושלים, לאלכסנדריה ולקהיר.
גם אני זכיתי לנסוע מתחנה זו לאלכסנדריה לבקר את אבי ששירת
בבריגדה היהודית.
בשכונה היו מוסדות חינוך כמו
בית הספר "אליאנס" כל ישראל חברים (בו זכיתי ללמוד) וביה"ס לבנות. כיום ממוקם מרכז "סוזן
דלל" באתר של בתי הספר. בתי השכונה היו נמוכים עם
גגות רעפים אדומים.
יחסי שכנות מצוינים שררו בין תושבי השכונה. בשנת 1914 הוקם בשכונה ראינוע
"עדן" שהיווה אטרקציה לתושבי השכונה ולתושבי תל-אביב הסמוכה. לימים הוסב שמו של ראינוע
"עדן" לקולנוע "עדן". השכונה, שגבלה ביפו הערבית,
סבלה מאוד במלחמת השחרור. צלף ישב במרומי מסגד חסן בק ותושבי השכונה היו נתונים בסכנה מירי הצלף.
זכורני שבמלחמת השחרור נאלצנו, תושבי השכונה, להתרכז בבנייני האבן שברחוב "אחד העם" שהיוו
מסתור מהפגזות מיפו הסמוכה וממטוסים מצריים שהפגיזו מהאוויר. השכונה הפסטורלית הוזנחה מאוד
ולצערי הפכה לשכונת עוני. בתחילת שנות ה-80 של המאה
ה-20 החלה מגמה של חזרה לשכונה שבעקבותיה החלה בנייה ופיתוח ומעל הכל שימור מבנים ישנים
ונוסטלגיים. כיום "השכונה שלי",
בה גדל אבי ז"ל ובה גדלתי אני, בבית שבנה סבי ז"ל, הינה פנינה אורבנית
בליבה של תל-אביב הגדולה.
שש לבי לראות את שכונתי היפה
שבה להיות פסטורלית ומוקד משיכה לתיירים, לצעירים ולתושבי תל-אביב. השכונה מהווה מרכז
ליוצרים ואמנים.
לשמחתי חזרה העטרה לראש "השכונה שלי".
תשע"ו, 2016
העשרה:
הבריגדה היהודית (באנגלית בשמה הרשמי Jewish Brigade Group, ובעברית ידועה גם בשמות חטיבה יהודית לוחמת, חַיִ"ל, הבריגדה העברית, ובפי רבים הבריגדה) הייתה חטיבה בצבא הבריטי שהורכבה כולה מיהודים, בעיקר מקרב אנשי היישוב מארץ ישראל, כחלק מהתנדבות היישוב לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה. להמשך קריאה
מילון
פסטורליתחוסר מתח ודאגות, שלווה, רוגע.
פאתי
שוּלֵי.
בריגדה
יחידה צבאית המורכבת מכמה גדודים חטיבה.
ראינוע
קולנוע אילם
אורבנית
קשור לעיר, עירוני
ציטוטים
”מבניית שכונה, לבניית מדינה“