מאגר סיפורי מורשת

השיר "הללויה", הלקוח מתוך מזמור בתהילים מזכיר לי את הילדות כי בפעם הראשונה ששמעתי אותו הייתי ילד, המנגינה מאוד מצאה חן בעיניי, אז למדתי לשיר אותו ואני מאוד אוהב אותו עד היום. בכל פעם שאני שומע את השיר זה מחזיר אותי לימים ההם. כששמעתי אותו בפעם הראשונה זה היה במסגרת הצופים והמדריכה לימדה אותי ואת כל הילדים לשיר את השיר. זה שיר שתמיד היו שרים אותו בפעולות של הצופים, אבל גם בערבי שבת. היה נהוג לפתוח כל פעולה בצופים בשירה. היינו שרים כל מיני שירים שידענו. לפעמים זה היה מתחיל בלימוד שיר חדש ואחרי זה המדריכים היו מעבירים את הנושא של הפעולה, שהייתה יכולה להיות עיונית ואז היינו יושבים או שהיינו יוצאים לשטח, משחקים תופסת, מחבואים ועוד משחקי ילדות והכל במסגרת הפעולה.

היינו מטיילים באזור "אבן גבירול" בתל אביב, אז היו שם שדות ובואדי מוסררה-  איילון של היום. פעולה אחת זכורה לי. היינו בשרונה, זה היה ליד מחנה צבאי בריטי ענק, כשפתאום נדלק אור ענק של פרוז'קטור וסרק את הסביבה. אנחנו נבהלנו, התכופפנו ואחרי שהאור עבר קמנו וברחנו. חזרנו מתרגשים נורא, בטוחים שכמעט ירו עלינו.

 

חלק מהחוויות היו קשורות למצב הכללי עם הבריטים, לעניין ההכנה לצבא. וכך זה המשיך עד שהגענו לגרעין, משם לנח"ל ואחרי זה להכשרה ולקיבוץ. השיר מדבר בעצם על יהודים שמהללים את ה', הללויה זה הרי הלל את ה'. תמיד כששרים אותו היהודים נזכרים במורשת שלהם, בתנ"ך ובכל מה שהם עברו בחיים שלהם, בטקס בר המצווה שלהם וכו'. זה שיר שמראה על שמחה ו"הללו" זה גם מלשון הילולה, חגיגה. כך שהשיר מתקשר גם לחגיגה וגם להאדרת שמו של הקב"ה. זה שיר ששרו בכל תנועות הנוער.

בפעולות בתנועות הנוער לא הייתה מודעות לסיבה שאנחנו עושים את מה שעושים. לי הייתה משמעות נוספת לצופים. זה היה שונה ממשחקי הרחוב שהיו בשכונה שהייתה של משפחות ממעמד סוציו אקונומי נמוך. מאוד קסם לי הרעיון של הצופים. באותם ימים הצופים הצילו הרבה ילדים והוציאו אותם לתרבות אחרת, חיובית. לא היה שום קשר לשאלה מה אתה, כולם באו לשם. השאיפה של הבוגרים הייתה לבנות את הארץ ולבסס את תקומתה.

 

ספר תְּהִלִּים הוא ספר מספרי המקרא, בתנ"ך היהודי הספר כלול בחלק הכתובים.  בביבליה הנוצרית הוא כלול בספרות החוכמה שבברית הישנה.

 

תשע"ו   2016