מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

השירות במשטרה הצבאית

רן פאשה עם מאיה ואופק
רן פאשה- מפגש עם התלמידים
על היחס האנושי לאוכלוסייה הכבושה גם בימים של מלחמה

שמי רן פאשה, נולדתי בעירק בשנת 1941, בעיר מוסול
 
תמונה 1
כשהגענו לארץ ישראל, לשער העלייה, הייתי נער בן 13. בשנה האחרונה לא למדתי בעקבות המאורעות הקשים. היה צנע מאוד גדולה בארץ, היו רק שש מאות אלף איש שנלחמו וניצחו. כאשר הייתי בן 16 מההורים אמרו לי, "אתה צעיר, לך לקיבוץ". אז עברתי לקיבוץ והתגוררתי שם כחמש שנים, ואז חזרתי להורים כי הייתה בעיה כלכלית קשה. לאחר שנה מצאתי עבודה בפרדסים באזור השרון כדי להרוויח כמה גרושים.
בגיל 18 התגייסתי לצבא וגויסתי למשטרה הצבאית. המשטרה הצבאית טיפלה בנושאים רבים, כגון: גניבה, אי סדר ועוד.
בתקופה זו החלה בריחה של 80% מהערבים עקב הממשל הצבאי שנחלק לשלושה אזורים שונים. הערבים לא יכלו לנסוע ממקום למקום בלי אישור של הממשל הצבאי, שעליו הייתה אחראית המשטרה הצבאית. למיעוטים היו מגבלות בנסיעה ממקומות למקומות, אלא אם היה להם רישיון. היו מאורעות בהם הערבים נאמו נאומי שטנה, בתקופה בה שירתי עצרתי שני חברי כנסת כחלק מהמשטר הצבאי בנצרת.
 
מלחמת סיני (מבצע קדש) –

הגיעו הרבה ערבים מירדן ופלסטין לכאן כדי לגנוב, ואז פרצה מלחמה. אחרי הגניבות היו פעולות תגמול,

היו לנו בעיות עם תעלת סואץ, ואז תוכנן מבצע סיני. זו התקופה בה נכבשה כל רצועת עזה. צה"ל בדרך כלל הוא כובש, בתקופה זו עבדתי בנצרת, הייתי סמל וגויסתי למבצע הזה.
עזבתי את החיל והלכתי לקורס קצינים, ונהפכתי לקצין. שובצתי ביחידת מיעוטים, שם הייתי קצין מבצעי.
 
לדרוזים באותה תקופה היו שמונה עשר כפרים. הם לא חויבו להתגייס לצה"ל. ההנהגה הדרוזית בשנת 1957 נפגשה עם ראש הממשלה דאז ואז נעשה חוק גיוס חובה לדרוזים וצ'רקסים.

לצ'רקסים אין הרבה אנשים. מבחינת הדת, הם מוסלמים. היו ביניהם חבר'ה מאוד נחמדים. כשהחל הגיוס היו לנו בפלוגה דרוזים, ערבים וצ'רקסים, כ- 148 איש, אבל הם התגייסו בהתנדבות עד שנת 1957. יצא לי להכיר רבים מהם, ואני אתם בקשר עד היום ונותרנו חברים. הדרוזים נאמנים למדינה, פשוט מעל ומעבר. החיילים הדרוזים יותר טובים מאנשים רבים.

בשנת 47' התחוללה מלחמת העצמאות, והייתה זו מלחמה מאוד קשה. במלחמה זו נהרג האבא של עוזי דיין, אחיו של משה דיין. בפלוגה הזו היו גם דרוזים. היה בה קצין דרוזי מסוריה, אבל הוא עבר לישראל. הבן שלו היה תת ניצב במשטרה והנכד הראשון שלו הוא טייס!

המוסלמים לא חייבים להתגייס אבל היו הרבה בצבא, הם עשו את זה בהתנדבות. קשה להם, כי בכפר מתנכלים להם, קוראים להם בוגדים ולא שייכים. הבדואים, הם הגששים, זה התפקיד הכי קשה, לצערי קברתי רבים מהם. הם מומחים בזה, זה בדם שלהם. הם עושים את זה בצורה יוצאת מן הכלל, ובהתנדבות.
 
מלחמת ששת הימים פרצה בגלל שמצרים איחדה את כל מדינות ערב וצבאותיהן נגדנו. ישראל, עם קצת האנשים שהיו פה, נלחמו כמו אריות וניצחו. התכנית שלהם הייתה לכבוש את ישראל ולהחזיר את הערבים בחזרה לפלשתין.
בארץ היה מצב אחר, מכיוון שהמצרים גייסו כוחות עצומים. המדינה הייתה כמעט משותקת. שר ביטחון לא היה, לוי אשכול היה אז ראש הממשלה ושר הביטחון. משה דיין היה שר הביטחון, ויצחק רבין היה הרמטכ"ל. המדינה התכוננה. מצרים מילאה את כל סיני בחיילים.
 
למדינת ישראל היה מודיעין יוצא מן הכלל. דיווחו על המלחמה, המצרים עשו מסיבה לפני המלחמה. הצבא שלנו תקף את כל שדות התעופה של מדינות ערב. האוויר היה בשליטתנו. עם שחר תקפו מטוסינו את כל שדות התעופה, הרסו אותם ואת המטוסים, שיתקו להם את כל המערך האווירי. בשישה ימים כבשנו את כל רצועת עזה את תעלת סואץ.
זה התחיל ביום שני, תושבי הגליל סבלו בעיקר מהסורים. אני הייתי בלהבות הבשן. ביום החמישי של המלחמה, כבשנו את כל רמת בגולן. הסורים ברחו. קיבלתי תפקיד בירושלים בפיקוד מרכז, והייתי אחראי על הגששים. ישנם כפרים של הבדואים, בעיקר, שהם מתגייסים בהתנדבות, ואפילו מגיעים לדרגות גבוהות בזכות ההתמדה שלהם.
 
לאחר מכן עברתי לתפקיד ברמת הגולן. נשארו ברמת הגולן ארבעה כפרים סוריים. כפר אחד לא נכבש על ידינו והיה שייך ללבנון. ישראל החליטה לא לכבוש את הכפר כי היא לא רצתה להתעסק עם לבנון. 

מחנות הפליטים הגדולים ביותר הם בשכם, היכן שנמצאים השומרונים. הם לא קיבלו אזרחות, והיו שם מתנחלים. פתחתי מתקן כליאה בפרעה, מזרחית לשכם, זהו כלא בשביל נערים שהתפרעו. עבדתי שם כמה שנים טובות. בכלא היה אוכל, תשתיות ורפואה.
 
עכשיו אני אספר לכם על הדת הדרוזית. יש להם דת סודית, איש אינו יודע אותה. הם הולכים עם תרבוש. יש להם "חילוואי", זהו בית תפילה. לשם מותר להיכנס רק למי שדתי. מי שדתי לא מתגייס לצבא, כמו ביהדות. הדת אצלם ממש סודית. המקום הקדוש שלהם הוא בכפר חיטים ליד טבריה. הם עולים לשם בכל שנה ב- 25 באפריל.
 
תשע"ה, 2015

מילון

צ'רקסים
צ'רקסים הנקראים בפי עצמם אדיגים הם עם קווקזי שמורכב מ-12 שבטים, המתגוררים בעיקר בצפון קווקז ברוסיה, טורקיה והמזרח התיכון, עם פזורה פחות משמעותית בשאר העולם. בישראל ישנה קהילה קטנה של צ'רקסים, המתגוררים ברובם בשני כפרים בגליל: כפר כמא בגליל התחתון וריחאניה בגליל העליון.

חילוואי
בית תפילה בעדה הדרוזים

ציטוטים

”בית הספר הטוב ביותר לנוער הוא הצבא“

הקשר הרב דורי