מאגר סיפורי מורשת

נולדתי בראש העין בשנת 1950.

 

הייתה לי ילדות לא קלה. כיום אני יודעת להעריך את החיים ואת כל מה שיש לי. האושר שלי הוא המשפחה שהצלחתי להקים בעשר אצבעות עם אישי, ישראל.

 

אני משתתפת השנה בתכנית הקשר הרב דורי, יחד  נכדי חגי. במפגשים ספרתי לחגי סיפורי משפחה ומורשת בחתי לספר הפעם על פרק חיי שהתחיל לאחר שהכרתי את ישראל, בעלי ואחות של אבי (חמותי). באותה עת התחלתי לאהוב את החיים ולשמוח.

 

לישראל סבא של חגי ,נכדי, הייתה משפחה תומכת ומאוחדת. הם קבלו אותי כבת. סבתא סעדה ז"ל וסבא  זכריה, הוריי בעלי, ברחו  מתימן בשנת 1942. הם הגיעו לארץ הקודש לאחר מסע ייסורים לאחר שהייה הזמנית במעברה. מהמעברה עברה המשפחה לגור ברחוב פרץ ברעננה.

 

היו אלה הבתים הראשונים בעיר הגדולה של היום. בגיל 15 עברתי להתגורר בביתם שברעננה, כי לא היה לי בית. הכרתי את ישראל ולאחר 4 שנים התחתנו.  בכל חג נהגנו להתאסף בבית סעדה וזכריה. סעדה ז"ל הייתה מגישה את מטעמיה. אחד ממטעמיה היו הפיתות המיוחדות והטעימות שהייתה אופה בטאבון ומחלקת לכל המשפחה.  

 

 

לאחר מכן נהגנו לפצוח בשירי חגים. האווירה הייתה נפלאה וחמימה. התחושה הייתה שמשפחה זה אושר גדול לילדים ולנכדים. במשך שנים בכל מפגש סבא זכריה היה מספר לנו סיפורים: איך הם עלו מתימן? ואת סיפור חתונתו עם סבתא.