מאגר סיפורי מורשת

29 ליוני 1946.

לאחר ליל הגשרים, בו פוצצה ההגנה את הגשרים המובילים מארץ ישראל לארצות השכנות, ועוד אירועים בהם הישוב בארץ מחה על התנהלות הבריטים שמנעו מהיהודים לעלות לארץ אחרי השואה, ציפו כולם לתגובה בריטית חריפה.

בקיבוץ גבת בו גדלתי התכוננו לפשיטה בריטית על היישוב.

בבוקר אותה שבת העירו אותנו צלצולי הפעמון המהירים וכל אחד מאיתנו רץ לעמדה בה הוא צריך להיות. מקומי היה ליד השער המרכזי של הקיבוץ.

השער היה סגור ומעברו השני עמדו זחלילים נושאי ברן וחיילים בריטים עם כובעים אדומים, קראו להם "הכלניות". הם קראו ל"מוכתר" של הקיבוץ ודרשו ממנו לפתוח את השער,הוא סירב וכולנו, ילדים נערים ובעיקר חברי קיבוץ, שלבנו ידיים והצטופפנו אל השער למנוע כניסת הבריטים. אחד הזחלילים (משהו כמו טנק קטן) ניגש לשער, נגע בו, השרשרת נקרעה והשער נפרץ. הצטופפנו עוד יותר והיינו נחושים למנוע כניסת הבריטים.

המתח הרב באוויר התפוגג פתאום שראינו שורה של חיילים בריטים שכבר נמצאים מעבר לנו בתוך הקיבוץ. התברר כי הם חתכו את גדר התיל של הקיבוץ כשאנחנו הגנו על השער.

מיד לאחר מכן סידרו הבריטים מכלאות מקונצרטינות תיל ובה כלאו את כל הגברים בקיבוץ כולל ילדים. כל אחד עבר בדיקה ואם לבריטים לא היה בו עניין הוא שוחרר מהמכלאה. כל הזמן הצקנו לבריטים כשהחברות מובילות כמובן, כדי למנוע מהם לחפש  בבתים ובמוסדות הקיבוץ אחר נשק מוסתר ב"סליקים".

במשך היום נפצעו מספר חברים וילדים וחברי פלמ"ח ששהו בקיבוץ מתיגרות עם החיילים. החברות סיפקו למכלאות אוכל במשך היום ואנחנו הסתובבנו בקיבוץ כדי להיות בכל נקודה מעניינת אפשרית.

השבת הסתימה עם חשכה כשהבריטים מהסתלקו מהקיבוץ מבלי שמצאו דבר אבל לקחו איתם יותר מ-60 גברים שנכלאו במחנות הסגר ברפיח, לטרון ועוד. הם שוחררו וחזרו לקיבוץ אחרי כשלושה חודשים. מה שהבריטים לא מצאו זה שלושה סליקים מלאי נשק של ההגנה וחדר מוסתר מתחת לשובך יוני הדואר שהיה בפינת החי של חברת הילדים, חדר ששימש כמרכז תקשורת אלחוטית של ההגנה עם שלוחותיה בארץ ובחו"ל.

חווית ילדות ….

הזוית האישית

עמית ויונתן: למדנו להכיר את איתן ולמדנו על עברו ושמענו את סיפוריו.