הקשר הרב דורי של סער וסבתא חנה
סבתי הכירה את סבי כאשר ראתה אותו משחק כדורסל
שמי סער באבא, אני משתתף השנה בתכנית הקשר הרב דורי יחד עם סבתי חנה ומביא את סיפור מורשתה:
שם סבתי הוא חנה אשכנזי, קראו לה חנה על שם סבתא שלה מצד אמא. הוריה הם: מלכה ומרדכי קמפינסק. לסבתי שני אחים: בינה וניסן. אמא של סבתי, סבתא רבתא שלי הייתה עקרת בית ובא של סבתי עבד במפעלי הפלדה. סבתי נולדה בעיר ילנה גורה שבפולין בתאריך 13/03/1956. בחודש מרץ בשנת 1957 , סבתי חנה עלתה לארץ עם משפחתה.
י
תמונה משפחתית עם אחיה: בינה וניסן
העלייה לארץ
בגיל שנה סבתי עלתה לארץ עם הוריה ושני אחיה בחודש מרץ 1957. כאשר הגיעו לארץ שיכנו אותם בעיר אשקלון למשך שלושה חודשים ואז העבירו אותם לעיר עכו.בילדותה הייתה גרה מסביב לחורשה שרוב השכנים היו יוצאי פולין, שם השכונה קליפורניה.
סבתא שלי זוכרת בילדותה שאחה"צ היה עובר סוס עם עגלה ומכריז בקול "נפט, נפט" וזה היה לחימום הבית. היה עובר גם רכב שמוכר קרח על מנת להקפיא מוצרים במקרר. בילדותה היה לסבתי ולמשפחתה פתילייה ובהמשך השנים קנו כיריים. סבתי שיחקה בשכונה עם הילדים במועדון נוער שהיה קיים בשכונה, הם היו ממצאים משחקים עם עצים, אבנים, גומי וחבלים.
לסבתי היו חיי חברה מאוד כיפיים ונעימים שכן הייתה זו שכונה מלאה בילדים.בשכונה היו קיימים שני בתי כנסת אשכנזי וספרדי.
ההורים של סבתי היו מאוד דאגניים, מחבקים ותומכים. סבתי הייתה עוזרת מאוד בניקיון הבית, הייתה אוהבת לכבס עם הקערה הגדולה עם לוח וסבון שמצד אחד על הלוח מונח הבגד ומצד שני משפשפים עם הסבון.
סבתי מספרת כי במהלך השבוע היו לובשים לבוש מודרני המאפיין פולנים באותה תקופה.
המאכלים שאותם היה נהוג לאכול בבית היו כיסונים, כופתאות, גפילטעפיש, מרקים, עוף ודגים.עקב בעיה כלכלית היו קונים בצרכנייה השכונתית חצי לחם וחצי חמאה ובקבוק זכוכית של חלב.
ילדותה של סבתי הייתה כיפית, הרבה ילדים, בעיקר של משפחות פולניות, היו משחקים במגרש, במועדון ונפגשים המון בבית הכנסת.
זיכרונות הילדות של סבתא חנה: חבריה של סבתא היו בסביבות הגיל שלה וגרו כולם בשכונת קליפורניה.מידי ערב היו נאספים ליד עמוד חשמל שבשכונה ומשחקים במשחקים כמו: חמור חדש, קלאס, ארבע מקלות וטיפוס על עצים.
סבתא למדה בבית ספר עליה שנייה בעכו מכיתה א עד כיתה ח.המורים התייחסו אליהם בסבלנות רבה בכיתות הנמוכות אך בכיתות הגבוהות הענישו אותם על ידי העמדה בפינת הכיתה כעונש.לסבתא היה מורה שאהב לדבר איתם בחרוזים וכשהיה כועס על תלמידים היה צובט אותם.
המקצוע האהוב על סבתא היה ספורט, הייתה משחקת כדורסל (במגרש הכירה את סבא שלמה ז"ל). בבית הספר היה חדר אוכל ולאחר סיום הלימודים היו נכנסים לחדר אליו ומחכים בתור לקבל מרק, קציצות, דגים וקינוחים.בבית הספר הייתה תלבושת אחידה: חלק תחתון כחול וחלק עליון כחול עם משבצות לבנות.
סבתא מאוד אהבה לצאת לטיולים שנתיים למרות שלא חשה בטוב בנסיעות. היו יוצאים לטיולים במשאיות שבהם היו ספסלים מאחורה. סבתא חגגה את הבת מצווה בביתה עם המשפחה בארוחת ערב. סבתא הייתה בתנועת הנוער "העובד והלומד" עם חולצה כחולה ושרוך אדום.
סבתא שלי מסכמת את ילדותה ככיפית, הוריה לא החסירו ממנה דבר מבחינת מזון, ממתקים, ביגוד והנעלה. כל זאת למרות שהמצב לא היה הכי פשוט וקל בתקופה הזאת.
סבתי נולדה בשנת 1956. שנות גיל העשרים של סבתי ההיו מאמצע שנות השבעים עד אמצע שנות השמונים. בשנת 1975, בגיל 19.5 סבתי התחתנה.מגיל 20 ועד גיל 30 ילדה סבתי את שלושת ילדיה הראשונים ובגיל 35 ילדה את הילד הרביעי.
מוסיקה וריקודים בתקופה זו
בשנים אלו האזינו למוסיקה בסגנון רוק, מוסיקה ישראלית בסגנונות שונים ( ים תיכונית, ארץ ישראל הישנה ועוד) הריקודים בשנים אלו היו בסגנונות של צ'רליסטון, רוק וריקודי עם. הזמרים הידועים מחו"ל בתקופה זו היו: קליף ר'יצארד , אלביס פרסלי , להקת אבבא וטום ג'ונס. עטיפת תקליט של להקת אבבא משנת 1974. הזמרים הידועים בארץ בתקופה זו היו: אריק איינשטיין , שלמה ארצי,להקות כוורת, גזוז ואיינקובטור.
אמצעים ואופני בידור בתקופה זו
בתקופה זו נהגו אנשים לבלות בצפייה בסרטים בקולנוע, ביקור משפחות, טיולים בחיק הטבע, האזנה לרדיו וישיבה משותפת אצל חברים ולצפות בטלוויזיה.סבתי אהבה מאוד לראות סרטים, לטייל בטבע, ללכת לים ולשחק מטקות.
אמצעים ואופני תקשורת בתקופה זו
בתקופה זו אמצעי התקשורת היו: טלוויזיה בלי צבעים (שחור לבן), האזנה לרדיו (הגל הקל), טלפון חוגה, טלפון ציבורי עם אסימונים ומכתבים.
זיכרונות משנות ה-20
שנות גיל העשרים של סבתי ההיו מאמצע שנות השבעים עד אמצע שנות השמונים.
קשרים בין גברים לנשים בתקופה זו נוצרו באמצעות הכרויות במפגשים חברתיים ומשפחתיים, הכרויות בארגונים גדולים כמו מקומות עבודה וצה"ל. בתקופה זו נהגו לחזר על ידי הזמנת בת הזוג למפגש משותף בבית קפה, סרט, טיולים, שליחת מכתבים, מתנות ופרחים. האינטימיות שהייתה נהוגה בשנים אלו הייתה הליכה יד ביד, מפגשים עם חברים או משפחה ולא מפגשים של בני הזוג לבד.
היחסים בין ההורים לילדים לא היו אינטימיים והייתה משמעת וכבוד שהילדים רכשו להוריהם. הילדים נהגו לדבר עם ההורים על הנושאים שלמדו בבית הספר ונושאים כללים שהיו בחדשות היום. ההורים היו מעורבים בחיי הילדים בעיקר בנושאי הלימודים, חוגים ועבודה. כמשפחה נהגו בתקופה זו נהגו לצפות בטלוויזיה, לבקר משפחות וחברים ולטייל בחיק הטבע.
הקמת המשפחה
סבתי הכירה את סבי כאשר ראתה אותו משחק כדורסל. בכל יום הייתה מגיעה למגרש בכדי לראות אותו ולחזר אחריו. לאחר הכרות זו החלו לצאת ביחד ולאחר תקופה קצרה המשפחות הכירו והם התחתנו.
לסבי וסבתי נולדו 4 ילדים (שתי בנות ושני בנים) ו- 6 נכדים.אמי, שרית, הבת הבכורה נולדה בשנת 1976,גרה בנהריה, עובדת בחברת ליסינג ולה שני בנים: אני ( נכד בכור ) ואחי אריאל.דודתי, מיכל, נולדה בשנת 1979, גרה במושב עלמה, עובדת כגננת בגן ילדים ולה 4 בנים: שחר, אורי, עילאי ואיתי.דודי, משה, נולד בשנת 1984, עובד בעסק הפלאפל המשפחתי יחד עם דודי תומר (הבן הקטן) שנולד בשנת 1991. שניהם גרים בעכו.
שלב התקומה
סבתי עלתה לישראל מהעיירה ילנה גורה בפולין בשנת 1957 כאשר הייתה בגיל שנה. הסיבה לעלייה הייתה התבססותה של מדינת ישראל והקושי הרב של החיים בפולין שלאחר השואה ומלחמת העולם השנייה.
הקליטה בארץ לא הייתה מלווה בקשיים עקב החיים בשכונה שבה רוה העולים היו מפולין ומזרח אירופה. ההשתלבות של הוריה של סבתי בעבודה ושל הילדים בגנים ובבית הספר הקלו על הקליטה. את השפה העברית למדה סבתי בגן ובבית הספר.
סיפור אישי
כאשר סבתי הייתה ילדה בגיל 10 ארע אסון במשפחה: אחותה הגדולה, בינה, נפצעה קשה מאוד לאחר שנורתה בידי מטורף כל זאת כאשר הייתה בעבודה בבית החולים "אסף הרופא" שם עבדה כאחות. לאחר תקופת החלמה ארוכה ושיקום שארך כשנה החלימה לחלוטין וחזרה לעבוד כאחות בבית החולים.
עבודה זו מקדשת לסבתי היקרה חנה באהבה גדולה וחיבוק ענקי, מסער!
תשע"ו
מילון
פתלייהאמצעי ישן לבישול
חמור חדש
משחק שהיה נהוג בתקופה
צ'רליסטון
סגנון ריקוד
ציטוטים
”משחקים בשכונת קליפורניה“