הקסם שהעיר זיכרונות
בילדותי אהבתי להקשיב לספורה של סבתא שלי, חנה, על ילדותה בפולניה הרחוקה. במיוחד סבתא אהבה לספר את סיפור עלייתה לארץ ישראל מפולניה ועל אמא שלה. כל פעם שראינו את הציפורים הנודדות עפות מעל ראשינו ידענו שסבתא שלנו באה מהארץ אליה וממנה נדדו הציפורים. סבתא חנה אהבה לספר לי על הקור הנורא בפולניה, סיפרה על תנור מאריחים של קרמיקה כחולה או לבנה שאפשר היה לחבק אותו ולהתחמם. מהסיפורים שלה אפשר היה להבין גם את השנאה שהייתה קימת כלפי היהודים.
אחרי כ-50 שנה נסעתי עם אחותי לפולניה רצינו לראות את המקומות בהן חיו המשפחות של סבא וסבתא. העיירות הקטנות העירו בי זיכרונות ועצבות. הביקור בפולניה הביא אותנו למחנות השמדה וגם מצאנו את המצבה של איגא, סבתא רבתה שלי.
המראות והחוויות והזיכרונות העירו בי אתה רצון ליצור את מה שראיתי בראש והרגשתי בלב.
הזוית האישית
המראות והחוויות והזיכרונות העירו בי אתה רצון ליצור את מה שראיתי בראש והרגשתי בלב.
מילון
אמאיילאמאייל הוא זכוכית טחונה לאבקה דקיקה ובעזרת חום גבוה מאוד של תנור מיוחד, ניתכת על פני משטחים של נחושת או כסף בדרכי עבודה שונות