מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

הצלת חיי אדם

סבא חזי ועומרי
מכתב הוקרה ממשטרת מחוז תל אביב
הסיפור מתחיל במשמרת לילה בחוף הים

הסיפור מתחיל במשמרת לילה בחוף הים

בסוף שנות השבעים של המאה הקודמת הוקם בארץ המשמר האזרחי וזאת בעקבות מעשה הטרור שידעה המדינה בתקופה זו (מתקפת מחבלים על מלון בתל אביב). החלטנו חברי ואני להתגייס למשמר האזרחי. עברנו איזושהי השתלמות וקיבלנו תעודת שוטר במשמר האזרחי החוף.

הסיפור מתחיל במשמרת לילה בחוף הים עם הג'יפ המשטרתי. המשימה היא לרדת ולסייר בחוף. מדובר על חוף הים בהרצליה, רצועת אורך בערך 2 ק"מ. באותו לילה, בזמן הסיור, אנו מאירים על המים בזרקור שיש על הג'יפ. זהינו אדם בתוך המים קרוב מאוד לחוף, השוכב על הבטן וידיו בין רגליו. נעצרנו והארנו עליו אבל האיש לא זז וחשבנו שהוא מחבל עם רימון ביד שמחכה לשעת כושר. המשכנו להאיר עליו ואז קיבלנו החלטה ששניים מאיתנו יכנסו לים. הנהג המשיך להאיר על האיש במים ואני וחברי נכנסו לים עם נשק מסוג קרבין שהיה כבר דרוך. כשהתקרבנו אליו הבחנו שהבחור מתקשה לנשום. הפכנו אותו עם הפנים למעלה וחברי אמר: "הוא נורא מוכר לי זה לא מחבל." סימנו לנהג להודיע מיד למוקד של המשמר האזרחי על המקרה ובינתיים הוצאנו אותו מהמים והכנסנו אותו לתוך הג'יפ .

בינתיים קיבלנו ידיעה שאמבולנס לא יכול לרדת לחוף ונתבקשנו לנסוע עם הג'יפ לנקודה הקרובה ביותר ליציאה, שם כבר חיכה לנו פקד משטרת הרצליה מר ברונשטיין. לאחר שנראה שהאמבולנס מתמהמה החליט קצין המשטרה שניסע לבית חולים מאיר בכפר סבא.

ניידת משטרה עם פקד בורשטיין מקדימה ואנחנו עם (שלמה שם בדוי) בג'יפ מאחור. למותר לציין שנתבקשנו להפעיל סירנה לאורך כל הדרך. בבית החולים נעשו כל ההכנות לקבלת (שלמה שם בדוי) ומיד שהסתיים הרישום וקבלתו נתבקשנו ע"י פקד ברונשטיין לסור למשטרת גלילות לתחקור המקרה.

סיימנו את המשמרת כשכבר הבוקר עלה. כעבור חודש קיבלתי ממשטרת מחוז תל אביב בדואר רשום, את המכתב המצורף:

 

 

20161209_090937_hdr

 

גילוי נאות: בכתבה המצורפת מהעיתון נכתב שהסתייענו  בסירת חופים וזה לא קרה.

הזוית האישית

עומרי: לי היה כיף לשמוע ולכתוב על הסיפור. חזי: לי היה כיף ואני כבר מחכה לשאר הנכדים.

מילון

קרבין
נשק

ציטוטים

”מחכה לשעת כושר“

הקשר הרב דורי