מאגר סיפורי מורשת

שמי מישל אלקיים, נולדתי בשנת 1952 לאבי ולאמי , ג'ורג'ט ופרוספר. הם החליטו לעלות לישראל בשנת 1956.

 

השנה בה החליטו לעלות לארץ, זו הייתה השנה שהמלך חסן, מלך מרוקו, נתן אישור ליהודים לצאת. אחרי שנה, מלך מרוקו פחד שכל היהודים יעזבו את מרוקו. אני, אבי, אמי, אחיותיי  ואחיי  שטנו באוניה למיצרי ג'יברלטר ומשם שטנו באונייה לצרפת לעיר מרסיי. במרסיי היינו במחנה מעבר כ – 3 חודשים. לאחר מכן עלינו על אוניה לארץ ישראל. כשבוע ימים הפלגנו.

 

אני זוכר, שהגענו לחיפה ובחיפה קיבלו אותנו לא כל כך יפה. שלחו אותנו במשאית למעברת חרובית.  הם אמרו שמעברת חרובית הייתה ליד תל אביב וזה לא היה נכון. מעברה זו הייתה ליד בית שמש. גרנו שם במעברת פחונים. השירותים היו בחוץ וקיבלנו "קופונים" כדי לקנות אוכל. החורף היה קשה מאוד.

 

אחרי 10 חודשים במעברה, הביאו אותנו לקריית גת. שם קבלנו בית פרטי עם דונם אדמה. אז התחיל להיות לנו יותר טוב. אבי התחיל לעבוד בקרן קיימת לישראל. אמי הייתה עקרת בית ואחותי יהודית נכנסה ללמוד בבית ספר עליות. אביבה אחותי הלכה לבית ספר שפרינצק. אחי אבי, הלך לגן ואני הייתי גם בגן והכל היה טוב ונעים יותר.

 

מַעְבָּרָה: "מחנה עולים או יישוב קליטה, היה יישוב זמני, במדינת ישראל בשנות ה-50. את הרעיון להקים מעברות העלה לוי אשכול בעת ששימש כראש המחלקה להתיישבות של הסוכנות. המעברות הוקמו לרוב בשולי יישובים ותיקים או ביישובים ערביים נטושים, כדי לספק דיור לעולים שהגיעו בגל העלייה הגדול שלאחר קום המדינה". 

 

קרן קיימת לישראל (קק"ל) היא חברה לתועלת הציבור‏, נוסדה כארגון ציוני בקונגרס החמישי של ההסתדרות הציונית ב־1901 כאמצעי לאיסוף כספים מיהודים לשם קניית קרקעות בארץ ישראל והכשרתן להתיישבות יהודית. בקונגרס השישי של ההסתדרות הציונית (אוגוסט 1903)". ויקיפדיה 

 תשע"ו