מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

העלייה ממרוקו

סמל של דימונה
קזבלנקה של היום
על סבתא עזיזה

סבתא נולדה במראקש למשפחת רבנים ותלמידי חכמים אבי'ה ר' שלום אדהאן היה אחד מגדולי העיר "מראקש". אחיו ר' יעקב אדהאן יסד את הישיבה במראקש הראשונה שנקראת "אוצר התורה". בהיותה בגיל 3 התייתמה סבתא מאמא שהייתה אשתו השניה של רבי שלום אדהאן (הראשונה נפטרה נפטרה לפני שנשא את אמא של סבתא).לסבתא היו 3 אחיות גדולות ממנה ואח שקטן ממנה בשנתיים, עם פטירת האם המשפחה התפצלה.
 
סבתא עברה לגור אצל בת דודה (מסעודה ביתו של ר' יעקב אדהאן שהיא בעצמה הייתה נשואה לרב דגול ר' חיים רפאל שושנה זצ"ל. את שנות ילדותה ונערותה עברה סבתא בבית משפחת שושנה בית ששמש בית ועד לחכמים, התקיימו בו שיעורי תורה רבים והיו מתכנסים בו דייני בית הדין המקומי. זיכרונותיה של סבתא מתקופה זו נסובים כולם סביב אווירת הלימוד והעיסוק ההלכתי-תורני.
 
בהגיעה לגיל 14 החלה סבתא לעזור בעול פרנסת הבית ועבדה כעוזרת בית.
 
נישואיה…
בהיותה כבת 16 הכירה את סבא ז"ל (שידוך בתווכם של בני משפחת אדהאן מצד אחד ואם סבי מצד שני). לאחר תקופה קצרה נישאו השניים ועברו לגור בקזבלנקה יחד עם חלק מבני משפחת אדהאן (אחיה של סבתא "מסעוד" ז"ל), ובני משפחת בן-שבת (לסבא, שבאותם ימים היה יתום מאב, לא היו אחים אלא 3 אחיות שגרו עם אמו והוא נאלץ לשאת בעול פרנסתן בסיוע גיסו, "ברוך כהן" בעלה של אחת מהאחיות). סבא וסבתא נהלו למחייתם חנות מזון גדולה ומכולת ששמשה חלק ניכר מהרובע היהודי באזור. כעבור שנה נולד בנם הבכור "ניסים" שמילא את ביתם באור ושמחה. עד שנת 6419 המשיכו סבא וסבתא לעסוק בעיסוק זה, התפרנסו בכבוד ואף זכו להימנות על האמידים שבאזור מגוריהם תוך שהם מקיימים בכספם הכנסת אורחים וסיוע נדיב לקהילה.  
בנתיים נולדו עוד שתי ילדים ( בן ובת), ( דודים שלי כיום).
 
העלייה לארץ...
זמן קצר לאחר הולדת דודתי גמלה אצלם ההחלטה לעלות לא"י למרות הנכסים הרבים והמצב הכלכלי המצוין שבו התברכו. לא הססו סבא וסבתא ומכרו את רכושם במחירים נמוכים חלק ממנו אף נותר ללא תמורה, והם עשו את דרכם לא"י. הם שטו חצי מהדרך באנייה עד לצרפת ומצרפת טסו לא"י. עבור סבא ז"ל לא היה מקום רע בארץ ישראל כל מקום בא"י אפילו החורבות השוממות ביותר שלה טובות יותר מכול מקום במרוקו. כך אמר לו פעם בחייו. בהגיעם ארצה הופנו סבא וסבתא יחד עם 4 ילדיהם, וכן עם חלק מבני משפחת הסבא וחלק מבני משפחת הסבתא אל דימונה.
 
דימונה, עיירה חדשה צעירה (נוסדה בשנת 1955,שהכילה בעיקר עולים חדשים ממדינות יוצאי צפון אפריקה. כעבור תקופה קצרה החל סבא לעבוד לפרנסתו במפעל "טקסטיל כיתן" בדימונה, הוא עבד כפועל פשוט, עבודה פיזית קשה שהכנסה זעומה בצידה. למרות זאת מעולם לא נשמע דבר תלונה מפיו, והדברים היחידים שאמר על מדינת ישראל הם שבח והלל.
 
העשרה
"בשנת 1492, כשהציף זרם מגורשי ספרד את ארצות צפון אפריקה הגיעו גליו עד למרקש, שהתחילה להתפתח אז בתור בירת השושלת הסעדית. השולטאן קרא ליהודים לבוא ולהתיישב בה, ואז החלו לבנות את מלאח היהודי בהוראת הסולטאן הבניה החלה ב-1578 והסתימה ב-1622 עם בנית שער למלאח. רוב הבתים במלאח הם בתי חצרים. היהודים עסקו בעיקר במסחר. בעבר היו בתי המלאח מסוידים בכחול ולבן והיו בוהקים ונקיים. עד היום נותר במלאח השער בצבע ירוק על שם ר' חיים בן עטר. כיום רוב יהודי מרקש עזבו, ואלה שעדיין מתגוררים שם מבוגרים מאוד ואף נזקקים ומתקיימים מתרומות הקהילה הגדולה בקזבלנקה".
     
תשע"ו, 2016

מילון

להימנות
להיספר

מראקש
בשנת 1492, כשהציף זרם מגורשי ספרד את ארצות צפון אפריקה הגיעו גליו עד למרקש, שהתחילה להתפתח אז בתור בירת השושלת הסעדית. השולטאן קרא ליהודים לבוא ולהתיישב בה, ואז החלו לבנות את מלאח היהודי בהוראת הסולטאן הבניה החלה ב-1578 והסתימה ב-1622 עם בנית שער למלאח. רוב הבתים במלאח הם בתי חצרים. היהודים עסקו בעיקר במסחר. בעבר היו בתי המלאח מסוידים בכחול ולבן והיו בוהקים ונקיים. עד היום נותר במלאח השער בצבע ירוק על שם ר' חיים בן עטר. כיום רוב יהודי מרקש עזבו, ואלה שעדיין מתגוררים שם מבוגרים מאוד ואף נזקקים ומתקיימים מתרומות הקהילה הגדולה בקזבלנקה.

ציטוטים

”למרות כל הקשיים סבתא לא התלוננה על כלום, ואמרה על מדינת ישראל רק שבח והלל.“

הקשר הרב דורי